קהילת פריז, צרפת
ערב המלחמה התגוררו בפריז כ־200 אלף יהודים – שני שלישים מכלל יהודי צרפת. רבע מהם היו ילידי צרפת והשאר היגרו אליה, בעיקר ממזרח אירופה, ובעיקר אחרי מלחמת העולם הראשונה. רק שליש מהמהגרים התאזרחו. ביניהם היו יהודים שהגיעו מגרמניה לצרפת בשנות ה־30, לאחר עליית הנאצים לשלטון, ורובם התיישבו בפריז.
לאחר כניעת צרפת לגרמניה ביוני 1940 עברה פריז לשליטה גרמנית, ומאביב 1941 החל בעיר מצוד אחר יהודים. הנתפסים נשלחו למחנות מעצר שהוקמו ברחבי העיר ובפרבריה, וממרץ 1942 החלו לצאת ממחנות אלו משלוחים לאושוויץ ־בירקנאו. ב־16 ביולי 1942 נערך מבצע המאסר הגדול ביותר בפריז של יהודים בעלי נתינות זרה. את המצוד ערכו שוטרים צרפתים בהוראת הגרמנים. בתוך שבוע נעצרו כ־13 אלף יהודים. משפחות נכלאו באצטדיון החורף, ואחרים נשלחו ישירות למחנה דרנסי. המשפחות שהו כמה ימים באצטדיון, משם הועברו למחנות מעצר ליד פריז, ובמהלך יולי–אוגוסט שולחו לאושוויץ, לרוב ללא ילדיהם הקטנים.
ב־8 בנובמבר 1942 השתלטו הגרמנים על דרום צרפת. משנת 1943 ואילך, גם יהודים בעלי אזרחות צרפתית נעצרו בידי הצרפתים והגרמנים בכל רחבי צרפת ונשלחו מזרחה. עם השחרור נותרו בפריז כ־40 אלף יהודים בלבד.
משפחת ויגדר
דוד ואיטה ויגדר נישאו בפריז בשנת 1926. דוד הגיע לצרפת מרומניה בגיל 26 ואיטה הגיעה מפולין בגיל שש. דוד היה מוכשר בציור ועבד כמצייר ומדפיס על בדים ואיטה היתה עקרת בית. לזוג היו שני ילדים, קלרט ואיזידור. קלרט, כאביה, אהבה מאוד לצייר בכל הזדמנות ונהגה לעטר את מחברותיה בציורים.
בתחילת המלחמה גויס דוד לשירות בלגיון הזרים ושוחרר לאחר זמן. בינואר 1943 זומן דוד לתחנת המשטרה. הוא חזר הביתה, לקח עמו מעט חפצים ואת השן הראשונה שנפלה לבתו כמזכרת, ונשלח למחנה דראנסי. הוא גורש למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו ושם נספה בפברואר 1943.
בעקבות תפיסתו של דוד החליטה איטה לחפש לילדיה מקום מסתור. בעזרת ארגון אוז"ה היא מצאה להם מקומות בבתים של משפחות נוצריות. היא עצמה הסתתרה במקום אחר. כששהו בנפרד התכתבו האם והילדים. האם ביקשה מקלרט שאם טוב לה תצייר במכתב לבבות, ואם רע, תצייר אנייה, וכך תוכל האם להבין את מצבם של ילדיה לאשורו.
לאחר שלושה חודשים עברו הילדים לבית יתומים יהודי בפריז ובינואר 1944 עברו להתגורר אצל משפחה בכפר בונהטאבל (Bonnetable), שם נשארו עד תום המלחמה. בין מסתירי הילדים היו מרי נואל, לוסיין נואל, ז'ורז'ט שוורץ ולוסיין קלמן דה לפין. הם קיבלו לימים את התואר חסידי אומות העולם.
עם השחרור התאחדה איטה עם ילדיה ויחד חזרו לדירתם בפריז. איטה נפטרה ממחלה ב-1956. שלוש שנים לאחר מכן עלו קלרט ואיזידור לישראל.
