סבתא שושנה (שושה די אמריקאנער) יעקובסון עם שלושת נכדיה, משה (מימין), זלדה (במרכז) ומאשה (משמאל) גרבר, ברנוביץ, 1933 בערך.
בני משפחת רזניק בביקור בבית הקברות ליד קבר האם מלכה רזניק לפני עלית שתי האחיות לארץ ישראל, מיר 1924. מימין לשמאל: שרה, משה, אברהם והניה. אברהם רזניק נספה בשואה. משה שהיה פרטיזן איבד את בני משפחתו, שרד ועלה לישראל
חברים בטיול, מיר, קיץ 1939. מימין לשמאל: גרשון איסקולסקי ואשתו רחל לבית רזניק, לא מזוהה, לא מזוהה, ישראל רזניק ורחל קפלן.
מלך רזניק על אופניו, מיר. מלך בנם של אברהם וחסיה רזניק נרצח באקציה של ה-9 בנובמבר 1941 במיר.
משפחת יורשן, מיר, 1925 בערך. האב פייבל ואשתו בתיה לבית שוסטר ושמונת ילדיהם. יושבים מימין לשמאל: רייזל (נ. 1916), בן הזקונים יצחק (נפל בפרטיזנים) ומשה (נ. 1918)
הנהלת ועד העזרה של יהודי מיר בארצות הברית
ז.ל. הופמן נדבן יליד מיר (יושב שלישי משמאל) שהגיע לביקור מאמריקה והנציגים היהודים בחצר מועצת העיירה, מיר 1926. בין היושבים: ראשון מימין: שאול רוזובסקי, שלישי משמאל, בנימין גולדין.
האוטובוס של מיר, 1938 בערך. שני האוטובוסים שעברו במיר היו בבעלות האחים קרביץ מנייסוויץ'. מימין: חיים גלבר, צייר שלטים, כותב שלט על האוטובוס.
קבוצת מיראים בטיול ביער יבלונובצ'ינה, מיר
מלכה קוך ובנה ארל (אהרון), מיר 1926. כרטיס ברכה לשנה החדשה שנשלח למשפחה מעבר לים.
קבוצת צעירים, מיר 1937. צילום פרידה מראובן ירמיצקי (שורה שניה קיצוני מימין) לפני עלותו לארץ ישראל.
לייבל (אריה) לוין בצבא הפולני, 1936 בערך
דב (ברצ'קה) רזניק (משמאל) וחברים, מיר
סרטים
עדויות של ניצולי שואה: מיר בין שתי מלחמות עולם
עם הקמת פולין העצמאית הייתה מיר לעיירה פולנית במחוז נובוגרודק. היהודים חזרו ושיקמו את עסקיהם שנפגעו בזמן המלחמה, אך מצבם הכלכלי היה קשה. הסוחרים הגדולים כמעט נעלמו ורוב היהודים – חנוונים, רוכלים ובעלי מלאכה קטנים - התקשו בפרנסה.
עם זאת, ישיבת מיר שעזבה בשנות המלחמה חזרה לעיירה ויהודים שבו להתפרנס מהשכרת חדרים לבחורי הישיבה ומאספקת שירותים עבורם. לרוב המשפחות היו בנים מעבר לים וחלקם תמכו בקרוביהם במיר. גם מוסדות ציבור יהודיים בארצות הברית תמכו במוסדות הקהילה וסייעו בשיקומה. חזרו לפעול אגודות הצדקה הוותיקות "", "ביקור חולים", "הכנסת אורחים" ו"לחם עניים," וכן שתי קופות הגמ"ח שנתנו הלוואות לחנוונים ולבעלי המלאכה וסייעו לתלמידי הישיבה הנזקקים בהלוואות קטנות תמורת משכון.
לינת צדק
אגודה זו דאגה לגייס אנשים לשמירת לילה ליד מיטות החולים, כדי שבני המשפחה יוכלו לנוח. כמו כן נתנה האגודה למחוסרי אמצעים תרופות ותמיכה כספית לשם הבראה אחרי מחלה או פציעה.
הפעילות הפוליטית הייתה ערה ותוססת. בזה אחר זה נוסדו במיר מפלגות ותנועות מכל גווני הקשת הפוליטית ובכלל זה תנועות נוער ו"חוג הנוער להשכלה עצמית" (יוגנטקרייז).