חינוך לעברית ולספורט במפלגות ובתנועות הנוער הציוניות במיר

תנועות ומפלגות במיר לפני השואה

מיד לאחר ייסוד ההסתדרות הציונית העולמית ב-1897 נוסדה במיר האגודה הציונית הראשונה. ב-1902 נשלחו נציגים ממיר לוועידה הציונית במינסק ובזמן מהפכת 1905 היו בעיירה תאים פעילים של הבונד ושל מפלגת "פועלי ציון". בראשית המאה העשרים הוקמה במיר אגודת "צעירי ציון" לבנים ולבנות שבין מייסדיה היה , בנו של ראש ישיבת מיר.

אחרי מלחמת העולם הראשונה נוסד במיר "חוג הנוער להשכלה עצמית" (יוגנטקרייז) שהתאסף כל ערב ושמע הרצאות מפי מרצים מתנדבים. היה זה חוג בלתי מפלגתי שחיפש את דרכו. בסופו של דבר התפרק החוג ורוב חבריו הצטרפו לתנועה הציונית הסוציאליסטית. אחדים הצטרפו לבונד.

ב-1924 נוסדה תנועת הנוער של "השומר הצעיר" כתנועה צופית. ב-1925 הגיעו למיר השליחים הראשונים מטעם "החלוץ". הנוער נסחף בהתלהבות להסתדרות "החלוץ" ואחר כך לתנועת "החלוץ הצעיר". כמו כן הוקמו תנועת הנוער "פרייהייט" (דרור) ובית"ר. "החלוץ" ריכזה את פעילות תנועות הנוער והקימה מרכז הכשרה. חניכי התנועות עבדו באחוזת הנסיך מירסקי ובגן ירק חכור.

"פה [משכן "החלוץ"] למדנו לשיר שירים בעברית, פה למדנו בשקט ריקוד הורה סוער. קיבלנו אורחים שבאו מחוץ לארץ, שמענו הרצאות, התווכחנו, ומפה נסענו לקבוצות הכשרה ולא"י. מעבר לקיר שיננו בחורי ישיבה [הישיבה הקטנה] דף גמרא בניגון חלוצי שלמדו מאיתנו".

ברוריה רטנר-רוזנבלום, "טיול ברחובות מיר", ספר מיר, ע' 201

בחסות בית הספר היהודי ותנועות הנוער התקיימו במיר חוגים לעברית ולספרות יידיש ועברית, הרצאות, ספריות וחוג לדרמה. נערכו טיולים, הצגות, נשפים והגרלות - גם כדי לאסוף כספים למען בית הספר. כן פעלה במיר אגודת הספורט "מכבי" ובני הנוער היו מתעמלים בכל ערב במסגרתה.