לאחר תום המלחמה החלו הבודדים ששרדו לשוב למיר. הם מצאו בעירם כמה עשרות יהודים בלבד. מראות ההרס והחורבן נשקפו מכל עבר. השוק במיר שהיה מוקף חנויות יהודיות – איננו. בצדו הימני של השוק נשארו שלושה בתים עם חנויות בהם גרים גויים. לא נשאר שריד ופליט מן החנוונים ומן החנויות. בתי הכנסת חרבו.
"כפצוע עפתי לרחוב וילנה, שם נולדתי ושם אמא ע"ה [עליה השלום] שרה לי שירים ערבים לפני העריסה. [...] כמה פעמים הייתי רץ כאן ברחוב וצעקתי 'אמא' וכל פעם היתה יוצאת בחיוכה המאיר! הפעם מצאתי את רחוב וילנה כשניצני העשבים הראשונים עלו בו והבהמות רעו שם.
רחוב וילנה הוא כיום שדה פתוח."
זלמן לייב הופמן, "ראיתי מיר בחורבנה", ספר מיר, ע' 356-357
הנשארים חזרו למיר, ומצאו עיר חרבה. הגויים כביכול, רחמו עלינו אחרי שירשו אותנו ואת כל רכושנו. יכולנו לפגוש ברחוב גויים לבושים בבגדים שידענו בדיוק למי מהנופלים היו שייכים. [...] ולא יכולנו להישאר עוד במקום זה. התחלנו לזוז מערבה, לפולין. ידענו כי שם יש לנו יותר סיכויים להגיע ארצה".
דב רזניק, "הצלה ומרי של יהודי מיר", ספר מיר, ע' 345.
ניצולים מבני מיר הגיעו לארץ, בנו חיים חדשים ותרמו את תרומתם בכל שטחי החיים: בהתיישבות, בביטחון, בתעשייה, במדע, בחינוך ועוד. "האגוד של עולי מיר" הוקם עם תום מלחמת העולם השנייה. בבסיס הארגון היו החלוצים יוצאי מיר שהגיעו לארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. יו"ר הארגון הראשון היה ניסן גרדי (גורודייסקי). הם דאגו לרווחתם של הניצולים בעודם במחנות העקורים וסייעו לעולים החדשים ולקליטתם בארץ. ב-1950 הקימו יוצאי מיר קופה לצורך מתן הלוואות לנזקקים וקבלו תרומות נדיבות מיוצאי מיר בארצות הברית, דרום אפריקה ועוד.
חמישה מבני מיר נפלו בלחימה במסגרת המחתרות וצה"ל במלחמת העצמאות ובמבצע סיני:
דוד (דודיק) ליס, בנם הבכור של רבקה לבית מרגולין וברוך, נפל בדגניה ב-16 במאי 1948. אחיו מיכאל נפל במבצע סיני.
מיכאל ליס, בנם הצעיר של רבקה לבית מרגולין וברוך, נפל במבצע סיני ב-1 בנובמבר 1956. אחיו דוד נפל במלחמת העצמאות.
משה שמוקלר, בנם של חנן ושרה-איטקה, יליד מיר, ברח מזרחה ערב פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941. ב-1945 חזר למיר ומצא שאיש מבני משפחתו לא שרד. הוא עלה לישראל ביוני 1948 במסגרת הגח"ל ונפל במארב על יד בית גוברין ב-31 במרס 1949.
צבי שוסטר, בנם של פסל וישראל-שמעון, יליד מיר, הצטרף לפרטיזנים בגיל 14. הוא עלה במרס 1948 לארץ ישראל, הצטרף לקיבוץ מסילות והתגייס ל"הגנה". הוא נפל ב-10 ביולי 1948 בקרבות באזור מוקיבלה.
מנחם (מנחמקה) שני (שמושקין), בנם של בתיה ושמואל שמושקין ממיר שעלו בעליה השניה, נולד ב-1930 ונפל ב-1948 בפריצת הדרך בין טבריה להר תבור.
![מפגש חברי "השומר הצעיר", ביטון, שלזיה, 1945.](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/17-10.jpg "מפגש חברי "השומר הצעיר", ביטון, שלזיה, 1945.")
![חנה-מרים שמואלביץ ובתה גיטה (קיצונית משמאל) על סיפון האניה "מארשל ז'ופר" (Marshal Joffre) בהפלגה משנחאי למרסיי, דצמבר 1946](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/68-14.jpg "חנה-מרים שמואלביץ ובתה גיטה (קיצונית משמאל) על סיפון האניה "מארשל ז'ופר" (Marshal Joffre) בהפלגה משנחאי למרסיי, דצמבר 1946")
