מועדים אישיים בתקופת השואה

מבוא

בתקופת השואה ניסו יהודים להתמודד עם מצבם בדרכים שונות. בצד המאבק על עצם קיומם נאבקו על זהותם ותרבותם.  ציון מועדים אישיים, בהם נישואין ובר מצווה ואפילו הכנת ושליחת כרטיסי ברכה ליום הולדת, ככל שאפשרו תנאי הזמן והמקום, סייעו להם למתן את הזעזועים הרגשיים שחוו ונתנו להם תחושת שגרה ויציבות. המנהגים שליוו את היהודים מאות בשנים ליוו אותם גם בתקופת השואה.  הם סיפקו לאדם הנתון במצוקה ותחת רדיפה מתמדת, הרגשה של המשכיות, נחמה ותקווה לעתיד כחלק ממסורת עתיקת יומין ובבחינת חוליה נוספת בשרשרת הדורות.  ציון אבני דרך אישיות אִפשר לשמור על אנושיות ולפעול כאדם.

מאוספי יד ושם

בתערוכה שלפניכם סיפורים מצרפת, הולנד, אוסטריה, צ'כיה, סלובקיה, רומניה, פולין, גרמניה ואוקראינה על האופן בו ציינו יהודים מועדים אישיים בתקופת השואה.  הסיפורים מבוססים על פריטים מארכיון יד ושם ואוספיו: תיעוד אישי, עדויות, תצלומים, יצירות אמנות, דפי עד, מסמכים ועוד.  את הפריטים המוצגים כאן מסרו שורדי השואה ובני משפחותיהם ליד ושם, לשיתוף סיפורם ולהנצחת יקיריהם.