במרס 1936 חגג מרטין וייל את בר המצווה שלו בגרמניה הנאצית, מוקף בבני משפחתו. בדרשה שנשא הודה להוריו על כל האהבה שהעניקו לו וביקש לחיות תמיד כיהודי ישר ושומר מצוות בו יוכלו להיות גאים. באפריל 1939 עזב את ברלין לאנגליה במסגרת הקינדרטרנספורט. משפחתו נרצחה באושוויץ.
מרטין-מאיר נולד ב-1923 בברלין להרייט לבית יואלסון וסאלי-שמואל וייל. היו לו שלוש אחיות - פליס (נ. 1922), האנה (נ. 1924) ונטי (נ. 1927) - ואח קטן, זיגפריד (זיגי) ראובן (נ. 1932). מצד אמם היו צאצאים לרב נתן אדלר (רבה הראשי של האימפריה הבריטית בשנים 1890-1845). סאלי לחם במלחמת העולם הראשונה בשורות הצבא הגרמני והוענק לו צלב הברזל. מרטין למד בבית ספר יהודי והיה פעיל בתנועת הנוער עזרא.
במרס 1936 חגג מרטין את בר המצווה שלו בבית כנסת בברלין. את הדרשה אותה נשא סיים בדברים:
ברצוני לקרוא את פסוקי ההפטרה כעיקרון מנחה לכל חיי, עיקרון בו בוחר הנביא מלאכי כאבן יסוד של הנבואה היהודית. כלומר, הוא אומר: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו... והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" [מלאכי ג', כ"ג-כ"ד]. הנה גם אני שולח את אליהו הנביא להחזיר את משמעות הדברים אל הילדים ואת דעת הילדים אל אבותיהם. כאן באה לידי ביטוי [הקביעה] שאנשינו יכולים להינצל רק אם יתאזנו שוב הניגודים בין הורים לילדים. אני רוצה להודות במיוחד לקב"ה [הקדוש ברוך הוא] על שנתן לי משפחה שאין בה ניגודים כאלה. תודה מיוחדת לכם, הורי היקרים, על כל האהבה והמאמץ שהענקתם לי עד יום ב"מ [בר מצווה]. שהקב"ה ייתן לי את הכוח לחיות תמיד כיהודי שומר מצוות וישר, כדי שתמיד תוכלו ליהנות מכך.
ב-1937 איבד סאלי את משרתו כנציג מכירות בחברת הטקסטיל בה עבד, ולמד רפדות במסגרת הסבה והכשרה מקצועית ליהודים שאיבדו את מקורות פרנסתם, כהכנה לקראת הגירה, הכנה שארגנה הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה. באפריל 1938 התחיל מרטין את לימודיו בבית ספר אורט ברלין ולמד קצת יותר משנה לימודי מסגרות.
במהלך אירועי פוגרום ליל הבדולח, ב-9 בנובמבר 1938, הסתתר סאלי ולכן לא היה בין עשרות אלפי הגברים היהודים שנעצרו והובלו בימי הפוגרום למחנות ריכוז בגרמניה. בעקבות האירועים חיפשו סאלי והרייט דרך מילוט למשפחתם. הם החליטו להגר לדרום אמריקה והתחילו ללמוד יחד עם הילדים ספרדית. הם פנו לשגרירות אורוגואי בפריס לקבלת ויזה ונפלו קורבן למעשה תרמית. הוויזות שהגיעו, עבורן שילמו במיטב כספם, היו מזויפות והם נשארו בגרמניה. מרטין ביקש לעזוב לאנגליה. החקיקה האנטי יהודית, ההשפלה, ההתעללות והאלימות אותה חוו יהודים בגרמניה, הדירה שינה מעיני מרטין והוא סבל מסיוטים. למרות התנגדות אביו הצליח מרטין לשכנעו ובאפריל 1939 עזב את ברלין במסגרת הקינדרטרנספורט לאנגליה. סאלי רצה שהמשפחה תישאר ביחד. "הייתי בן שש עשרה, נלהב ובעל רצון עז לעזוב", סיפר מרטין, "הגיע הזמן... ברגע שעליתי בהמבורג על ספינת הקינדרטרנספורט הייתי בעננים. הייתי בטוח שהאחרים יגיעו בעקבותיי".
לאחר שלושה חודשים בהם שהה אצל קרובי משפחה מצא מרטין תעסוקה כשוליה בחברה בה יכול היה ליישם את לימודיו ולהשתלב בתעשיית המתכת. ביום עבד ובערבים למד אנגלית. כל אותו זמן היה בקשר מכתבים עם משפחתו בברלין. ב-3 בפברואר 1943 שלחו סאלי, הרייט, נטי, האנה וזיגי באמצעות הצלב האדום מברק מברלין למרטין באנגליה וברכוהו ליום הולדתו העשרים:
חדשות טובות. כולנו בריאים, עובדים ללא שינוי, כולל נטי עם התפירה. המשפחה של הדוד [?] והדודה אלה [אלה צונץ, אחותה של הרייט] עזבה [שולחה לטרזין]. יום הולדת שמח מכל הלב. למה אתה לא חושב על ימי ההולדת של אחיך? נשיקות, אבא סאלי וייל, נטי, האנה, זיגי, מוטי [Muti – שם חיבה לאמא בגרמנית] הרייט וייל
רק במאי 1943 קיבל מרטין את המברק. היה זה סימן החיים האחרון מהוריו. ב-26 בפברואר 1943 יצאה רכבת גירוש מברלין לאושוויץ. בין המשולחים היו הוריו של מרטין, סאלי והרייט, אחיותיו האנה ונטי, ואחיו זיגי. אחותו פליס נותרה בברלין ועבדה כאחות בבית החולים היהודי בעיר. ב-4 באוגוסט 1943, כחצי שנה אחרי שבני משפחתה גורשו מברלין, שולחה גם פליס לגטו טרזין יחד עם קבוצה של רופאים ואחיות מבית החולים היהודי שנותר באותה עת המוסד היהודי האחרון בברלין. בגטו טרזין עבדה פליס כאחות בבית הילדים. בגלויה ששלחה ב-27 ביולי 1944 לאחי אמה, הרמן יואלסון בשבדיה, כתבה:
לצערי לא שמעתי ממך לאחרונה. אני מנצלת את ההזדמנות לכתוב לך כמה שורות. אני בטוב. עובדת... משפחת צונץ הלכה מפה [שולחה לאושוויץ]. האם קיבלת חדשות כלשהן מהורי האהובים, מאחיותיי ואחי? מחכה שתשלח לי בהקדם רק חדשות טובות. אחייניתך, פליס
ב-12 באוקטובר 1944, לאחר למעלה משנה בגטו טרזין, שולחה גם פליס לאושוויץ.
ב-1945 נודע למרטין כי הוא השורד היחיד ממשפחתו. הצער והכאב על אובדנם ליוו אותו כל חייו.
ב-1948 נישא והקים את ביתו בברמינגהם, אנגליה.
ב-1975 מסר מרטין וייל ליד ושם דפי עד לזכר הוריו הרייט וסאלי, אחיותיו פליס, האנה ונטי ואחיו זיגי.
ב-2016 הלך מרטין וייל לעולמו באנגליה. לאחר מותו, נמסרו ליד ושם במסגרת המבצע הלאומי "לאסוף את השברים", מסמכים, מכתבים אישיים ועוד, החושפים את גורלם של בני משפחת וייל בשואה, ביניהם דרשת בר המצווה של מרטין, המוצגת כאן.
![דרכון גרמני מסומן באות "J" (יהודי) של סאלי והרייט-שרה וייל שהונפק בברלין ב-20 בפברואר 1939](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/4b-00121.jpg "דרכון גרמני מסומן באות "J" (יהודי) של סאלי והרייט-שרה וייל שהונפק בברלין ב-20 בפברואר 1939")
