גבריאלה כהן נולדה ב-1927 בעיר נירג'האזה שבהונגריה, בת שביעית מתוך 12 ילדיהם של יוסף ורבקה כהן. המשפחה התגוררה מחוץ לרובע היהודי והייתה מסורתית וגם פטריוטית-הונגרית.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרץ 1944 וכחודש לאחר מכן החלו ז'נדרמים הונגרים להעביר את היהודים לגטו שהוקם בגוש בניינים בשכונה יהודית גדולה בעיר. המשפחה שהתה בבית כנסת וישנה על מזרונים על הרצפה, ולאחר כשבוע הועברה לבית חרושת לטבק. ב-23 במאי 1944 נשלחה המשפחה למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בעודם נוסעים דחוסים בקרון הרכבת אמרה האם לילדיה שבתום המלחמה יפגשו ברחוב הרצל 61 בתל אביב, שם גר הבן משה אברהם שעלה ארצה ב-1938.
עם הגעתם לאושוויץ הופרדה המשפחה: האם נשלחה עם שלושת ילדיה הקטנים למוות. האב והבנים נשלחו לעבוד במכרה פחם. האב חלה ונספה. ארבעה אחיות, לאה, מלכה, מרים וגבריאלה, נשארו יחד במחנה והסתירו את עובדת היותן אחיות על מנת שלא יפרידו ביניהן. באוקטובר 1944 נשלחו לעבודה במפעל נשק בהרטינה (Hertine) ומשם בצעדת מוות דרך מחנה דכאו לטרזינשטט, שם שוחררו בידי הצבא הסובייטי ב-8 במאי 1945.
לאחר שחרור טרזינשטט בידי הסובייטים נסגר המחנה בעקבות התפרצות מחלת הטיפוס. באחד הימים, פגשו באדם מבוגר שמרים סייעה לו להוציא חפץ מהאדמה. היה זה סידור יפה שעליו היה חרוט באותיות זהב GABRIELE KOHN . האיש הגיע מהולנד, אשתו ובנו גורשו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו ושם נספו, והוא גורש לטרזינשטט. את הסידור שעבר במשפחה העניק לפני המלחמה כמתנה לבנו לבר המצווה. עם הגיעו לטרזין קבר את הסידור למשמרת ובתום המלחמה הוציא אותו.
האחיות שמו לב שהשם החרוט על הסידור זהה לשמה של גבריאלה וגם כתוב בתעתיק זהה. האדם שאל לגילה של גבריאלה וכשענתה שהיא בת 18 אמר שזה בדיוק הגיל של בנו, בעל הסידור. הוא שאל אם היא יודעת להתפלל והיא ענתה שהיא יודעת לומר רק "שמע ישראל". האדם העניק לה את הסידור ואמר שבגלל שהיא נושאת את שמו של בנו שנספה הוא מבקש ממנה לשמור על הסידור ולהנציח את שמו על ידי אמירת קריאת שמע בכל יום. אחת האחיות כתבה על הסידור הקדשה בהונגרית: "את המקום שבו קיבלת את הסידור ואת הסבל שסבלת כאן תשכחי. טרזינשטט, 21 במאי 1945".
גבריאלה שמרה על הסידור אך לאורך השנים הוא נעלם ובמשך 35 שנה לא מצאה אותו. באותם שנים חשה שלא מילאה את תפקידה כלפי אביו של גבריאל בצוואה שהותיר לה. הסידור נמצא במקרה ובעקבות כך החליטה לתרום אותו ליד ושם.