גולדה פינקלר לבית אייגר-טאוב נולדה ב-1903 בוורשה שבפולין. אביה היה רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, האדמו"ר ממודזיץ. גולדה למדה בבית ספר מרשת בית יעקב לבנות. בנוסף ללימודים מסורתיים למדה גולדה צרפתית וספרות כללית בבית, ממורים פרטיים. בהמשך למדה משפטים בוורשה. מבחני ההסמכה נערכו בשבת ולפי בקשתה הלכה ברגל עד למקום המבחנים ונבחנה בעל פה. ב-1932 נישאה לחיים-יוסף פינקלר ולאחר שלוש שנים נולדה בתם קאיה (קאילה נחמה דבורה).
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה גולדה לבד בוורשה עם בתה קאיה. בעלה חיים-יוסף היה בביקור אצל משפחתו בפיוטרקוב ולא הצליח לשוב בגלל הקרבות. אביה של גולדה, הרב טאוב, הצליח לצאת מוורשה ב-7 בספטמבר 1939 ולהוציא שבעה מתוך אחד-עשר ילדיו לווילנה ומשם ליפן ולארצות הברית. גולדה ועוד שלשה אחים נשארו כי לא רצו לעזוב את משפחותיהם. גולדה וקאיה גורשו לגטו וחיו בדירה צפופה עם קרובי משפחה.
גולדה חלתה במחלת הטיפוס, והיה חשש שהילדה תידבק גם היא. קאיה הוברחה מגטו ורשה לגטו פיוטרקוב אל אביה. גולדה הצטרפה אליהם בהמשך, אך ב-1943 גורשה למחנה עבודה בסקרז'יסקו־קמיינה שבפולין ומשם כנראה שולחה למחנה לייפציג-שונפלד בגרמניה. במחברת של מהנדס שמצאה, רשמה את לוח השנה לשנת 1945. על גב כרטיסי רישום של מפעל התחמושת כתבה את התפילות "אדון עולם" ו"ברכת השחר" ואת פרק קל"ז בתהילים הנפתח במילים "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון".
בלשון אישה ייחודית נתנה גולדה ביטוי לאמונתה במציאות יוצאת הדופן של מחנה הנשים שהייתה בו. גם בתנאי החיים הקשים במחנה ברכה "ברוך... שעשני כרצונו" מברכות השחר.
חיים-יוסף נספה בפיוטרקוב אחרי שהוכה על ידי גרמנים. קאיה נשארה לבד ושולחה למחנה רוונסבריק. היא שרדה על אף גילהּ הצעיר ולאחר השחרור הועברה לשוודיה, שם התאחדה מחדש עם אמהּ. האם ובתה היגרו לארצות הברית, שם נפטרה גולדה ב-1991.
![תפילת "אדון עולם" שרשמה גולדה פינקלר על גבי כרטיס רישום](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/8487_S3.jpg "תפילת "אדון עולם" שרשמה גולדה פינקלר על גבי כרטיס רישום")
_1.jpg?itok=UGHJxmUk "הסידור שקבלה גבריאלה כהן לאחר השחרור")
