הרב ליאו בק היה רב מהזרם הליברלי, הוגה דעות וראש הקהילה היהודית בברלין. בשנת 1933 נוסדה הנציגות הארצית של יהודי גרמניה שמטרתה הייתה לייצג את יהודי גרמניה כלפי השלטונות הגרמנים ולעסוק בפעולות חינוך וסעד, והרב בק נבחר להיות נשיאה. במסגרת תפקידו פתר קונפליקטים בין הקהילה לגסטפו.
בספטמבר 1935 נחקקו חוקי נירנברג, הבסיס החוקי לסילוקם של היהודים מכול תחומי החיים בגרמניה ולקידום המדיניות האנטי-יהודית. פרסום חוקים אלו גרם למפנה בדרכי המחשבה והמעשה של יהודי גרמניה. החוקים פגעו בהם עד שורש נשמתם וערערו באופן מוחלט את האמנציפציה.
הרב בק, נשיא הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה, ביקש לחזק את רוחן של הקהילות היהודיות בדברי ניחומים במישור התיאולוגי ובמעשה של התנגדות אזרחית. הוא כתב מנשר, איגרת ליטורגית, שכותרתה "הנציגות הארצית של יהודי גרמניה דוברת אלינו" שאמורה הייתה להיקרא לפני תפילת כל נדרי בבתי הכנסת בגרמניה בליל כל נדרי תרצ"ו (10.10.1935). האיגרת נועדה לחזק את רוחם של בני הקהילה, להעמיק את תודעתם היהודית ולכפור בהאשמות שהוטחו נגד יהודי גרמניה. בדברים שכתב התייחס בק להיסטוריה היהודית ואמר שכמו שהאל הנחה את האבות בדרכם כך גם ינחה אותם. הוא חיזק את המתפללים בכוחם לעמוד מול העלילה נגד דתם.
באיגרת כתב:
"עומדים אנו בפני אלוהינו. מצוותו אשר אנו עושים, מפיחה בנו עוזנו. בפניו נקוד ונשתחווה, ובפני בני האדם נישיר גבינו. את אלוהינו אנו עובדים ובזאת נעמוד איתן בכל התמורות. בענווה נבטח בו ודרכנו ברורה לפנינו. את עתידנו נשור".
ככל הנראה אחד מרבני גרמניה פנה ביוזמתו לגסטפו על מנת לברר האם מותר לקרוא את האיגרת ברבים. בעקבות כך, על פי פקודת הגסטפו נאסרה קריאת התפילה בבתי כנסת ומי שעבר על פקודה זו הסתכן במעצר. הגסטפו הופיע לחלק מתפילות יום הכיפורים, בעיקר בברלין, על מנת לוודא שהדרשה לא תיאמר בציבור. חרף זאת היא נאמרה בבתי כנסת רבים והצליחה לרגש ולחזק את המתפללים. זו הייתה שעת הצהרה על חוזק דתי לפרט ולכלל. הרב בק עצמו הקריא את האיגרת בבית הכנסת בפזאננשטראסה.
הרב בק ואוטו הירש, מנהל הנציגות הארצית של יהודי גרמניה, נעצרו בעקבות המנשר ונשלחו לבתי מעצר שונים. לאחר 24 שעות במעצר שוחרר הרב בק. לא הוגשו נגדו אישומים. כתב הטיימס של לונדון בברלין דיווח על המאורע. המעצר של מנהיג דתי בשיעור קומתו של הרב בק עורר גל מחאות מחוץ לגרמניה. הרב בק נעצר עוד מספר פעמים על ידי הגסטפו בהקשרים אחרים אבל סרב לעזוב את גרמניה ואת הקהילה היהודית שבה. בתחילת 1943 נשלח הרב בק לגטו טרזין, שם שהה עד שחרור המקום ב-1945.
![מברק שנשלח ב-4 באוקטובר 1935 ובו מבקש הרב ליאו בק מקהילה אוסנברוק לבטל את הקראת "כל נדרי" בשל הוראת הגסטפו](https://www.yadvashem.org/sites/default/files/CCF_000208.jpg "מברק שנשלח ב-4 באוקטובר 1935 ובו מבקש הרב ליאו בק מקהילה אוסנברוק לבטל את הקראת "כל נדרי" בשל הוראת הגסטפו")
_1.jpg?itok=UGHJxmUk "הסידור שקבלה גבריאלה כהן לאחר השחרור")
