הגרמנים כבשו את העיר לודז' שבפולין ב-8 בספטמבר 1939 . לאחר מכן נכללה העיר בחבל הוורטלנד, אזור מערב פולין שסופח לרייך הגרמני. ב-30 באפריל 1940 נסגר הגטו בשטח של ארבעה קמ"ר ובו נדחסו 164,000 מיהודי העיר.
לאחר הכיבוש הגרמני של פולין לא הייתה מדיניות גרמנית אחידה במקומות השונים בנושא תפילה בציבור והדבר היה תלוי בשלטונות המקומיים.
בתחילה הותר לקיים בגטו לודז' תפילות בציבור ויהודים רבים, אסירי הגטו, פקדו את בתי הכנסת כמקום לתפילה והתחזקות רוחנית וכמקום למפגש חברתי. עקב העומס נפתחו בתי תפילה ובתי מדרש חדשים. באוקטובר 1941 הנס ביבוב, ראש מנהל גטו לודז' קבע כי יום המנוחה בגטו יהיה יום ראשון ולא שבת. כך לא נותר לתושבי הגטו זמן לקיים את תפילות השבת בבתי הכנסת. בנוסף, נאסרה התפילה בציבור והמניינים עברו להתקיים בסתר. ההתכנסות בציבור נכרכה במסירות נפש וסכנה עצמית.
בימים הנוראים של 1941, שנת תש"ב, השתתפו אלפים בתפילות בבתי הכנסת והעבודה הושבתה למשך שישה ימים. התפילות המרכזיות התקיימו באולם גדול ברחוב פרנצישקנסקה 31 ששימש לפני המלחמה בית קולנוע. בתפילה נכחו רומקובסקי והפקידות הבכירה וגם הנס ביבוב ופקידים נוספים מהגסטפו.
לפני ראש השנה תש"ג התקיימה בגטו ה"שפרה", אקציה גדולה שבה גורשו מהגטו יותר מ-15,000 בני אדם. באותה שנה המניינים נאסרו ותושבי הגטו פחדו להתפלל גם בחדרי חדרים. למרות זאת התקיימו לפנות בוקר מניינים רבים בגטו ואפילו תקעו בשופר פעם אחת. יום כיפור היה יום עבודה רגיל ובתי הכנסת היו סגורים. שנה לאחר מכן, בחגי תשרי תש"ג, בסוף 1943, התפילות נאסרו שוב. עם זאת, רבים התפללו במניינים במחתרת, בבתים ובריסורטים, מפעלים, שלכאורה פעלו כרגיל אך עובדי הכפייה התפללו בהם ולא עבדו. ביום הכיפורים הצליח רומקובסקי לקבל אישור מהנס ביבוב ליום חופשי.
ירחמיל בירמן היה מעובדי הארכיון בגטו לודז'. ברשימה סודית שכותרתה "איפה ואיך מתפללים בגטו" ו"אודות התפילה בגטו" תאר את המניינים שהתקיימו בגטו חרף ההגבלות. מדבריו עולה שהמניינים התארגנו לפי קבוצות: מנייני חסידים, מניינים במקומות עבודה, מניינים של חברי מפלגות. בירמן העתיק מודעות קיר קטנות שהודבקו על קירות החדרים שבהם התכנסו לתפילה, לדוגמה מודעה בעניין שמירת הבריאות המבקשת מאנשים חולים להימנע מלבוא לתפילה. באחת הרשימות תאר בירמן את מקומות התפילה שבהם מעט שולחנות וספסלים אך הרבה טליתות מהמתים או מהמגורשים. בחלק מהמקומות היו תלויים בגדי משי עבור שליח הציבור. בירמן צרף לחיבור נוסח תפילה שחיבר אלמוני בגטו.
לקריאה נוספת על תפילות בחגי תשרי בגטו לודז'.