גַּל־עֵד שהוקם לזכר יהודים מסטשוב והסביבה שנרצחו ביער גולייב, פולין
בתום המלחמה חזרו לסטשוב מעטים מבני הקהילה ששרדו את השואה. חלקם לחמו בשורות הפרטיזנים, חלקם שהו במסתור והיו ששרדו במחנות עבודה. החוזרים ראו שרכושם נבזז ובתיהם נלקחו. בנוסף, באזור אירעו אירועים אנטישמיים שכללו פגיעה בניצולי שואה שחזרו. עם הזמן עזבו כולם את העיירה. רבים עברו להתגורר במחנות עקורים בגרמניה.
עצרת אזכרה ראשונה של ניצולים מסטשוב בפלדפינג שבגרמניה
שורדי השואה יוצאי העיירה סטשוב שאיבדו את ביתם ומשפחתם רצו בכל לבם להשתייך לארגון שהתבסס על מקום מוצאם המשותף וביקשו להנציח את זכר העיירה שחרבה ואת האנשים שהיו חלק כה משמעותי מחייהם ואינם עוד. במחנות העקורים הוקם ועד שסייע בהנצחת הקהילה ואנשיה ובשיקומם הפיזי של הניצולים.
אזכרה לקהילת סטשוב בשנות ה-50 בתל אביב
הכינוס הראשון של ארגון יוצאי סטשוב בארץ ישראל התקיים באפריל 1946 באולם בית החלוצות בתל אביב. יוצאי סטשוב הגיעו עם צאצאיהם מכל רחבי הארץ. בכנס הוחלט שהארגון יוציא ספר יזכור להנצחת הקהילה למען הדורות הבאים ויערוך מגבית סיוע לשארית הפליטה. אחת מפעולות הוועד הייתה הבאתה ארצה של הילדה פלה הויטמן בת ה-14 שהוריה שלחו אותה למסתור אצל משפחה פולנית בימי הגטו האחרונים. היא נותרה שם לאחר המלחמה מבלי לדעת כלל על מוצאה היהודי.
מדי שנה, בכ"ח בחשוון, יום חיסול קהילת סטשוב, התקיימה עצרת זיכרון לקהילה. בשנות ה-60 יצא לאור בישראל "ספר סטשוב" ובו זכרונות ומאמרים שכתבו בני העיר.
חברי ארגון יוצאי סטשוב לאחר המלחמה בטורונטו שבקנדה
ארגונים של יוצאי סטשוב קיימים גם במדינות נוספות בעולם, ביניהן אורוגוואי, קנדה וארצות הברית. יוצאי העיירה שהיגרו לפני המלחמה הקימו אותם כדי לסייע למהגרים להיקלט במקום החדש. אחרי השואה פעלו הארגונים במקומות אלו למען הנצחת זכר העיירה ואיסוף תרומות שיאפשרו סיוע מיידי - כלכלי ונפשי - לניצולי השואה יוצאי העיירה.
גם כיום פועל הארגון להנצחת זכרה של הקהילה על ידי הקמת מצבות, קיום טקסי זיכרון ומפגשים עם בתי ספר מקומיים בפולין.
יוסף שטיינברג (1948-1921)
שמונה ניצולי שואה ילידי סטשוב נפלו במלחמת העצמאות. אחד מהם היה יוסף שטיינברג.
יוסף שטיינברג נולד בסטשוב ללאה ומרדכי. במלחמה נכלא עם משפחתו בגטו אך נמלט עם עוד כאלף מאנשי סטשוב אל יער גולייב הסמוך ויחד הצטרפו לפרטיזנים. עם השחרור חזר לעיירה. כשגילה שהוריו ואחיו שמעון לא שרדו, החליט לעלות ארצה. אחיותיו חיו בתל אביב. הוא עלה לארץ בזהות בדויה כחייל בריגדה בשנת 1945 והוא בן 24. עם הגעתו שהה קצרות בתל אביב והצטרף לגרעין שעשה את הכשרתו ביד מרדכי, שם היה שומר בשדות. הוא היה מספר על קורותיו בשואה בקיבוצים ובמקומות אחרים בארץ. במלחמת העצמאות היה מאלה שהגנו בגבורה על הקיבוץ בעת הפלישה המצרית. הוא נפל ביום הראשון לקרבות, במאי 1948, ונקבר ביד מרדכי. בן 27 היה במותו.
טקס בבית הקברות המקומי בסטשוב שבפולין
בשנים האחרונות קמו בסטשוב יוזמות מקומיות שמטרתן להנציח ולשמר את מורשתה של יהדות סטשוב. דוגמה לכך היא טקס זיכרון ביום השנה לחיסול הגטו, 8 בנובמבר, בהשתתפות ראש העיר, תושבי סטשוב, מורים ותלמידים. הטקס מתקיים בבית הקברות היהודי ובמהלכו קוראים התושבים את שמות היהודים תושבי סטשוב שנרצחו בשואה, מדליקים נרות ומניחים פרחים ואבנים לזכרם. בנוסף צוין בעיירה יום התרבות היהודית שבמהלכו התקיימו הרצאות, הופעות של מוזיקה עממית יהודית והגשת מנות יהודיות מסורתיות.
תושבי סטשוב בטקס זיכרון, קוראים את שמות יהודי המקום שנספו בשואה, נובמבר 2023
"זכרם לא יסוף": בטקס מרגש בבית הקברות, קהילת סטשוב התאחדה כדי לקרוא את שמות יהודי המקום שנספו בשואה. קריאת השמות, שהתקיימה בנובמבר 2023, היוותה עדות חיה לזיכרון הקורבנות ולמורשתם.
מצבת זיכרון ליהודי סטשוב בבית הקברות היהודי
ברצוני, בעת זיכרון זו, להנציח עיירה יהודית פולנית אחת מבין כל אלה שנהרסו בשואה - לא מכיוון שהיא מספקת דגם מיוחד וייחודי, אלא להיפך, מכיוון שהיא לא הייתה ייחודית אלא טיפה אחת בים, בין מאות ואלפי עיירות יהודיות אחרות, ומכיוון שהדיוקן של טיפה אחת כזו משקף את כולן או את רובן.
דוד איידלסבערג, ספר סטאשוב
