העיירה סטשוב (Staszów) שוכנת במרכז פולין, במחוז קילצה. עדויות ראשונות על התיישבות יהודים במקום מופיעות כבר מהמאה ה-16, ומראשית התיישבותם הייתה במקום קהילה מאורגנת. בשנת 1610 גורשו היהודים מהעיר בעקבות עלילת דם, אך חזרו כעבור 80 שנה.
במהלך חלוקת פולין בין רוסיה, אוסטריה ופרוסיה בסוף המאה ה-18, נכללה סטשוב באזור הרוסי. במלחמת העולם הראשונה סבלו אנשי העיירה מהפיכתה לזירת מלחמה בשל מיקומה ליד נהר הוויסלה. בתחילת המלחמה כבשה אוסטריה את סטשוב ובספטמבר 1914 נסוגה מהעיירה וזו נכבשה על ידי רוסיה. ב-15 בספטמבר פשטו קוזקים על חנויותיהם ודירותיהם של יהודי המקום, שדדו והתנפלו על בעליהן באכזריות. בהמשך הואשם רב הקהילה, הרב יהודה גרויברט, בריגול ונשלח לסיביר. במאי 1915 נכבשה העיר בשנית על ידי אוסטריה שהחזיקה בה עד להקמת הרפובליקה הפולנית השנייה כעבור כשלוש שנים.
בתקופת פולין העצמאית, בין שתי מלחמות העולם, גדל מספר היהודים בעיירה. הם עסקו בעיקר בעיבוד עורות ותפירה, ועבדו בבתי מלאכה ובבתים פרטיים. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בסטשוב כ-4,805 יהודים מתוך 9,147 תושבים.
את הכנסותיה שאבה הנהלתה של קהילת סטשוב מתשלומי השחיטה וממס שהוטל על חברי הקהילה. הקהילה תחזקה וסבסדה את בית הכנסת, שני בתי קברות ומקווה טהרה, ותמכה במוסדות לימוד וביניהם שלושה בתי מדרש, תלמוד תורה וישיבה. ברחבת בית הכנסת הגדול שהוקם במחצית הראשונה של המאה ה-19 התקיימו חתונות. רבים מתושבי העיירה היו באים לשמח את החתן והכלה בליווי כליזמרים. בחתונות השתתף גם הבדחן רבי טוביה מרשלק שהיה מופיע באלתור פסוקים ושירים עם חרוזים.
מפלגת "אגודת ישראל" הוקמה בשנת 1912 על ידי רבנים ואישי ציבור כארגון אורתודוקסי פוליטי ששם לנגד עיניו את רוח המסורת וביקש להתמודד עם האתגרים שהביאה עמה המודרנה לחברה הדתית. סניף אגודת ישראל בסטשוב עסק בפעילות ארגונית וציבורית ענפה. בקיץ 1929 הוקמו בעיירה ישיבת בית יוסף שבה למדו כ-80 תלמידים, בית ספר מרשת בית יעקב לבנות וקורסים ללימודי דת ויהדות למען תלמידות שלמדו בבתי ספר פולניים. פעילי אגודת ישראל הקימו בנק משלהם, בנק קופיאצקי, והשתתפו בהנהלת הקהילה.
בקהילה פעלו חברות צדקה מסורתיות שסייעו כלכלית וחומרית לנזקקים ולחולים, בהן חברת "שמירת לילה" שתמכה בבני משפחתם של חברי קהילה חולים. מתנדבים היו יושבים לצד החולים, מארחים להם לחברה ומסייעים להם בהשגת ציוד. בקהילה פעלה גם קופת גמילות חסדים שהעניקה הלוואות ללא ריבית למשפחות נזקקות.
ב-1906 נוסד בסטשוב סניף של ארגון הפועלים היהודי הבונד, שדגל בהתחדשות חיי היהודים על בסיס יסודות אנושיים כלליים ודבק בהשקפה אנטי-דתית, סוציאליסטית ואנטי-ציונית. סניף הבונד בעיירה עסק בהפצת תעמולה סוציאליסטית ביידיש ובארגון האגודות המקצועיות, ונאבק עם גורמים ציבוריים אחרים בעיירה על נושאים תרבותיים ועל צביונה הרוחני של הקהילה. בשנת 1923 ערך הבונד קבורה חילונית לחבר הארגון שנפטר ממחלה, מה שגרם לפולמוס גדול בעיירה.
הטיול השנתי בל"ג בעומר היה מאורע חשוב בחייהם של חברי קן הנוער הציוני בסטשוב. יום זה סימל את הזיקה למסורת ולהיסטוריה של עם ישראל. הצעירים, לבושים בתלבושת הצופים האחידה, היו צועדים בצוותא ליער גולייב הסמוך בליווי תזמורת של אגודת הספורט היהודית, "הכוח".
בעיירה פעלו סניפים של התנועה הציונית, בהם השומר הצעיר, השומר הדתי והחלוץ. להסתדרות הציונית במקום הייתה השפעה רבה. תנועות הנוער ארגנו פעילות חברתית עשירה. בשנות ה-30 גברה הפופולריות של המפלגות ותנועות הנוער הציוניות, ורבים הצטרפו לקיבוצי ההכשרה כהכנה לקראת עלייתם לארץ. בשנת 1938 נפתחה בעיירה תערוכה למען הקק"ל שארגנו הארגונים הציוניים בסטשוב, במהלכה הציגו את מטרותיהם ופעילותם. בנוסף, נפתחו קורסים ללימוד עברית וידיעת הארץ.
בעיירה פעל מועדון הספורט היהודי "הכוח". מתחם המועדון היה מצויד במגוון מתקני ספורט והתעמלות לשימוש החברים, והתקיימה בו פעילות חברתית. חברי המועדון התחרו מול קבוצות יהודיות ולא יהודיות מהסביבה. למועדון הייתה תזמורת כלי נשיפה ותושבי המקום נהגו לשכור את שירותיה לתהלוכות שבהן ביצעה יצירות מוזיקליות. מועדון זה הכשיר את חבריו גם להגנה על תושבי העיירה.
בעיירה התפתחו חיי תרבות עשירים. קבוצות תיאטרון יהודיות העלו הצגות בחגים ובאירועים קהילתיים. הן העלו דרמות מוכרות של יוצרים יהודים כגון "הדיבוק ו"המלך ליר היהודי" לצד קונצרטים שהורכבו משירים אקטואליים ומערכונים. לעיתים גרמו הצגות אלו להתנגדות החוגים הדתיים בעיירה.
צעירים רבים בסטשוב היו צמאים לידע ולהשכלה. עבורם יזמו משכילים בעיירה ספרייה גדולה על שם י"ל פרץ ובה כ-10,000 ספרי קריאה ועיון. בתחילה פעלה הספרייה בחדר קטן ברחוב הכנסייה, ועם התרחבות פעילותה עברה למשכן מרווח יותר ברחוב השוק. הספרייה הפכה למרכז תרבותי שמשך רבים. התקיימו בה נשפים והצגות תיאטרון שנועדו לאסוף כסף לרכישת ספרים לספרייה. עובדי הספרייה פעלו בהתנדבות לחינוך הנוער בעיירה ולהרחבת ידיעותיו.
יחזקאל קירשנבאום (1954-1900) היה אמן יליד סטשוב. עוד מילדותו צייר שלטים לבעלי מלאכה מקומיים והתעניין בספרות כללית חרף התנגדות הוריו הדתיים. ב-1920 נמלט לגרמניה על מנת להתחמק מגיוס חובה למלחמה הפולנית-סובייטית. הוא למד אומנות בבית הספר "באוהאוס" בוויימאר ועבר לברלין, שם נישא לחברתו הלמה. בשנת 1933 נמלטו בני הזוג לפריז. יחזקאל נכלא במחנות שונים אך נמלט ושהה במסתור עד תום המלחמה. הלמה נעצרה בשנת 1943, גורשה לאושוויץ ונרצחה. בתום המלחמה חזר יחזקאל לפריז ועסק באומנות. יצירותיו מהתקופה המוקדמת מתמקדות בעיירה סטשוב ובתושביה.