יד ושם העניק לאפיפיור פרנציסקוס רפליקה של ציור שיצר בגטו הנער אברמק קופלוביץ' שנרצח בשואה
אברהם (אברמק) קופלוביץ' צייר את היצירה בגטו לודג' בהיותו בן כ- 13. אברמק נרצח בגיל 14 באושוויץ, אמו יוכת גיטל נרצחה גם היא באושוויץ ואביו מנדל שרד.
לאחר השחרור, בשובו אל עיר הולדתו, מצא האב בעליית הגג של הבית בו התגוררו בגטו, ציור ומחברת שהותיר בנו. המחברת כוללת שמונה שירים ושני מערכונים סאטיריים פרי עטו של אברמק. האב התחתן בשנית עם חיה גרינפלד, ניצולה בת העיר לודז' והשניים עלו ארצה מפולין ב- 1956 והשתקעו בחולון. ציורו של אברמק היה תלוי מעל מיטת בני הזוג בחדרם. על מחברת השירים לא סיפר האב שהיה איש סגור ומופנם, והיא נתגלתה רק לאחר מותו על ידי בנו החורג ניצול השואה אליעזר (לולק) גרינפלד. לולק תרם את הציור ומחברת השירים לאוסף יד ושם כדי שיישמרו לדורות הבאים.
היצירה "תפילה"
בציור נראה יהודי מתפלל עטוף בטלית ולבוש בגדי חסיד מסורתיים על אף תנאי ההסגר, הצפיפות, הרעב והאימה של הגטו. במספר רמזים מצליח הצייר בן ה-13 להביע את העליבות שבחיי הגטו: הצבע המתקלף בקיר החושף את הלבנים והסדקים, החריצים האלכסוניים ברצפת העץ, הרטט שבקווי הטלית והדמות, כל אלה מקנים תחושה של ארעיות וחוסר יציבות. מנגד, קומתו הזקופה של המתפלל האוחז בסידור במרכז היצירה חושפת את כוחו של היהודי הדבק באמונתו ובמסורת בעתות משבר אלה. הצל השחור שמאחורי הדמות, המהווה מעין הד צורני לארון, ספק מרמז על העבר שאיננו, ספק מבטא את האיום המתמיד האורב.
אברהם (אברמק) קופלוביץ' (לודז', 1930- 1944 אושוויץ)
בן יחיד למנדל ויוכת גיטל שהתגוררו בעיר לודז'.
אברמק שניחן בכישרון לציור וכתיבה התחנך בשפה הפולנית והספיק ללמוד שנתיים בלבד עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר כיבוש פולין, אברמק ומשפחתו נאסרו בגטו שהוקם באביב 1940. בגטו, הוצב אברמק לעבודה בבית מלאכה לסנדלרות ואילו אביו שימש מנהל מחלקה של מוצרי נייר. עם חיסול הגטו בקיץ 1944, נשלחו אברמק והוריו לאושוויץ.
את הסלקציה הראשונה באושוויץ הצליח האב להעביר את הנער אברמק, אבל אחר כך, כשהיה עליו לצאת לעבודה מפרכת מחוץ למחנה, חס על בנו והסתיר אותו בתוך הצריף. כשחזר האב בלילה מן העבודה מצא את מיטתו של אברמק ריקה – הנער נלקח לתא הגזים. אסירים אחרים שלקחו את ילדיהם אתם לעבודה שבו בערב עם ילדיהם לצריף, ואילו הוא איבד את בנו.
האם נרצחה אף היא ורק האב מנדל קופלוביץ' הצליח לשרוד.
סיפורו של אברמק, הילד ברוך הכשרונות שחלומותיו נגדעו במשרפות אושוויץ בהיותו בן 14 התפרסם בספר "משל עצמי" (בהוצאת יד ושם) ובו כתובים כל השירים והמערכונים שנמצאו במחברת בגטו. בביקור האפיפיור ביד ושם יוקרא בטקס חלק משירו של אברמק "חלום".
חלום
מילים: אברמק קופלוביץ'
כשאגדל ואהיה בן עשרים,
אצא לראות את עולמנו המקסים.
אתיישב בתוך ציפור עם מנוע,
אתרומם ואמריא אל החלל, גבוה.
אעוף, אשוט ואתנשא
מעל עולם רחוק ויפה.
אחלוף מעל נהרות וימים,
אל השמיים אתרומם ואפרח,
עננה אחות לי והרוח אח.
אתפעל מנהרות הפרת והנילוס,
אראה את הפירמידות והספינקס,
במצרים העתיקה של איזיס האלה.
אחלוף על פני מפלי הניאגרה
ואטבול בחום שמשה הצורב של סהרה.
ארחף מעל צוקי טיבט לוטי עננים
ומעל ארץ הקסם והמסתורין.
וכשאחלץ מהשרב היוקד, האיום,
אסתובב ואעוף אל קרחוני הצפון.
ביעף אחלוף מעל אי קנגרו האדיר,
ומעל חורבותיה של פומפיאה העיר.
מעל ארץ הקדש של הברית הישנה,
וגם מעל ארצו של הומרוס הנודע
ארחף לי לאט-לאט, בדאייה נינוחה.
וכך מתבשם מקסמי התבל,
אל השמים אתרומם ואפרח,
עננה אחות לי והרוח אח.
