"אבא, מזל טוב, יש לך דודה!" קראה נורית מרגלית כאשר ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נכנסה לאתר יד ושם באינטרנט והצליחה למצוא תוך חיפוש במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה את האחות של סבתה – דודה של אביה.
כאשר נכנסה לאתר, ביקשה נורית למצוא במאגר את דפי העד שמילאה סבתה מלכה מרגלית ז"ל. סבתה נהרגה בתאונת דרכים ב-1966 כשאביה היה בן 12, והוא ידע לספר לה רק שלסבתה היה מספר על היד ושכל משפחתה נספתה בשואה. "בכל שנות התבגרותי חייתי בידיעה שלא נותרה משפחה להורי אבי", סיפרה נורית. "סבא וסבתא שלי היו ניצולי שואה שנותרו לבדם לאחר מחנות ההשמדה. יותר מכול הפריע לי שלא ידענו דבר על עברה של סבתי – מלכה מרגלית ז"ל – אפילו את שם נעוריה לא ידענו".
לאחר שחיפשה מידע זמן מה, גילתה נורית שסבתה מילאה בשנת 1955 דפי עד. במאגר השמות של יד ושם גילתה את שם משפחתה הקודם – בליץ, את שם מקום מגוריה המדויק ושמות של בני משפחתה. בזכות אפשרויות החיפוש באתר הבחינה נורית שאישה אחרת מלבד סבתה, פולה אייזנברג מקיבוץ ניר דוד, מילאה דפי עד על אותם האנשים שסבתה ביקשה להנציח ושגם הקרבה המשפחתית הייתה זהה. פולה אייזנברג הנציחה גם את אחותה מלכה בדף העד על הוריה. "בשלב הזה הכתה בי ההבנה שפולה אייזנברג היא אחותה של סבתי", נורית מסבירה. "הבנתי כי כל אחת מהאחיות חשבה שאחותה נספתה".
מיד, על אף השעה המאוחרת, התקשר אביה של נורית, עמיר מרגלית, לפולה ומשה אייזנברג מקיבוץ ניר דוד: "השעה הייתה 23:30 בלילה. לא יכולתי להירגע, הייתי חייב לאמת את המידע הזה. הדודה, כיום בת 84, התרגשה מאוד. קבענו להיפגש. לא ישנתי כל הלילה לפני הפגישה". המפגש המרגש בין שתי המשפחות בנוכחות בני משפחה משלושת הדורות התרחש בקיבוץ. האחיות ניצולות השואה גרו במרחק 17 ק"מ זו מזו - מלכה בקיבוץ אשדות יעקב ופולה בקיבוץ ניר דוד – ולא ידעו זו על זו.
"איבדתי את אמי כשהייתי בן 12. לקבל את האחות הגדולה של אמי - זה כמו לחיות מחדש את התחושות שילד חש עם אמו שלו. אני אסיר תודה ליד ושם - בזכותו ובזכות מפעל מאגר השמות זכינו לגלות משפחה עצומה ונהדרת", סיכם עמיר.
