אודות מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם

"באותם ימים שלטה החשיכה בשמים ובארץ, ונדמה היה כי שערי הרחמים ננעלו. השוחט שחט, היהודים נרצחו, והעולם שמסביב היה שותף או אדיש. רק מעטים הפגינו אומץ והזדהו עם הסובלים. הגברים והנשים המעטים הללו היו פגיעים, מפוחדים וחסרי ישע - מה הבדיל אותם מכל השאר? ... הבה נזכור: מה שפוגע בקורבן יותר מכל איננו אכזריותו של הצורר, כי אם אדישותו של העומד מהצד... הבה נזכור, ככלות הכל שתמיד ישנו רגע בו נעשית בחירה מוסרית.... על כן, עלינו להוקיר את האנשים הטובים הללו אשר הצילו יהודים בשואה. עלינו ללמוד מהם, ועלינו לזכור אותם בתודה ובתקווה "
אלי ויזל

יד ושם הוקם על מנת להנציח את זכרם של ששת מיליון הקרבנות היהודים בשואה. אחת מחובותיו העיקריות של יד ושם הוא להביע את תודתו של העם היהודי ומדינת ישראל לאותם לא-יהודים ששמו נפשם בכפם על מנת להציל יהודים בשואה. המשימה הוטלה על יד ושם ב"חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם" (1953), ובשנת 1963, ייסדה רשות הזיכרון מפעל בינלאומי להענקת אות חסיד/ת אומות העולם למעטים שעמדו לצדו של העם היהודי בתקופה האפלה ביותר בתולדותיו. לשם כך הקים יד ושם ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון, שבוחנת כל מקרה לגופו ואחראית על הענקת האות. חסידי אומות העולם מקבלים מדליה ותעודת הוקרה ושמותיהם מונצחים בהר הזיכרון בירושלים.

מפעל חסידי אומות העולם הוא תכנית שאין דומה לה. זהו ניסיון חסר תקדים של הקורבנות לזהות בקרב העמים שהיו מחוללי הפשע ומשתפי הפעולה לא רק את מי שביצעו את הפשעים, אלא גם את אותם מעטים שהיו קרן האור באפילה. בכך התכנית מבטאת את חיוב החיים של העם היהודי לאחר השואה ואת אמונתם של הניצולים בערכי היסוד של החברה האנושית. המונח "חסידי אומות העולם" כפי שהוגדר בחוק יד ושם, הפך להיות מושג בעל מוניטין ברחבי העולם כולו ומסמל את הביטוי העליון של גבורה ובחירה בטוב על פני הרע.

אבני דרך בתולדות מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם...