שמות ומספרי חסידי אומות העולם – לפי ארץ ומוצא אתני (נכון ל- 1 ינואר 2022)
המספרים לא מייצגים בהכרח את מספר היהודים שניצלו באותה מדינה, אלא מתבססים על החומר שנחקר ע"י המחלקה או הובא לידיעת יד ושם.
למידע נוסף >>>
* התואר חסיד אומות העולם מוענק ליחידים, לא לקבוצות. חברי המחתרת הדנית ראו במבצע ההצלה מעשה קולקטיבי, ולכן ביקשו מיד ושם לא להכיר בחברי מחתרת באופן אישי. יד ושם כיבד את החלטתם, ולכן מספר החסידים הדנים נמוך. המחתרת הונצחה בעץ שנטע לכבודה בהר הזיכרון .
הסבר על הסטטיסטיקות
לעיתים תכופות נשאלת השאלה מה ניתן ללמוד ממספר החסידים ומהיחס המספרי בין המדינות השונות לגבי היקף ההצלה באותן המדינות והיחס ליהודים.
חשוב לזכור שמספר החסידים שהוכרו לא משקף את כל מידת העזרה והסיוע שניתנו ליהודים על ידי לא-יהודים בזמן השואה, אלא את החומר והמסמכים המצויים ברשות יד ושם. רוב החסידים הוכרו בעקבות בקשות שהופנו על ידי האנשים אותם הצילו. לפעמים הניצולים לא הצליחו להתמודד עם העבר הכואב ולא הגישו בקשה; אחרים לא ידעו על האפשרות או שלא יכלו להגיש בקשה - בעיקר אלו שחיו מאחורי "מסך הברזל" בתקופת השלטון הקומוניסטי במזרח אירופה; ניצולים אחרים נפטרו לפני שהספיקו להגיש את הבקשה. גורם משפיע נוסף שחשוב לזכור - רוב המקרים שזוכים להכרה מייצגים ניסיון הצלה שצלח – כלומר, היהודים שרדו ויכלו להעיד על המעשים. כך למשל: חוקרים מעריכים כי 5,000 יהודים ירדו למחתרת בברלין. אלו מכונים U-Boote ("צוללות"), מכיוון שקיבלו את ההחלטה הקשה לצלול ולחיות באופן לא-חוקי ולא להתייצב לגירושים. רק כ-1,200 מהם שרדו; האחרים נתפסו וגורשו. בשל המחסור במידע ובראיות, לא כל מי שסיכנו את חייהם כדי לעזור ליהודים אלה זכו להכרה.
לפני שמסיקים מסקנות מן היחס המספרי בין ארצות שונות, חשוב לזכור שאף על פי שהשואה היתה ניסיון גלובלי וטוטאלי להשמיד את כל היהודים בכל הארצות הכבושות באירופה, היו הבדלים משמעותיים בנסיבות בין ארצות שונות – הבדלים במספרי היהודים שחיו בהן, באופן יישום "הפתרון הסופי", בסוג ובאופי הממשל הגרמני או שיתוף הפעולה, ברקע ההיסטורי, במבנה הקהילות היהודיות, ביחס של הגרמנים לאוכלוסיה המקומית (הלא-יהודית), במידת הסכנה שנשקפה לאלו שסייעו ליהודים, ועוד מגוון של גורמים אחרים שהשפיעו על הנטיות והיחס של האוכלוסיה המקומית ועל האפשרות להציל.
