"הלילה הראשון בגטו הוא הלילה הראשון בקבר. אחר כך מתרגלים..."
אברהם סוצקבר, הלילה הראשון בגטו, עם עובד, 1981
בסוף אוגוסט 1941 החליט הממשל האזרחי בליטא להקים גטו ברובע היהודי העתיק של וילנה, בו גרו כבר אלפי יהודים. מ-31 באוגוסט עד 2 בספטמבר התקיימה אקציה שכונתה ובה נרצחו אלפי יהודים, בהם עשרה מחברי היודנראט. ב-6 בספטמבר נדחסו יהודי וילנה לשני גטאות, על שטח שבחלקו גרו לפני כן האנשים שנרצחו ב"פרובוקציה הגדולה". לגטו הגדול, שנקרא "הגטו הראשון", הוכנסו כ-30,000 יהודים; לגטו הקטן, שנקרא "הגטו השני", הוכנסו כ-11,000 יהודים. במהלך הגירוש לגטו בוצעה אקציה נוספת: כ-6,000 יהודים גורשו לבית הכלא לוקישקי ומשם לפונאר.
יד ושם, ארכיון התצלומים 3271/38
באדיבות Central Government Archives, Moscow
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3380/596
יד ושם, ארכיון התצלומים 2074/66
מימין: הנתונים האישיים של הפועל. חותמת. חתימת משטרת הגטו (בראשית כל חודש עם קבלת כרטיס הלחם).
הסימן בעמוד הפנימי בפינה מימין: 23 A 14 – אות-סתר לדרגתו המקצועית של הפועל – סימן שהיה מטיל מבוכה בשעת בירור וטיהור.
את הפנקס הנפיק משרד העבודה הגרמני וחילקה משטרת הגטו.
יד ושם, ארכיון התצלומים 2074/71
יד ושם, ארכיון התצלומים 2074/87b
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3380/137a
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3380/398
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3380/582
באקציה הראשונה בווילנה נרצח אביה של פרידה, ופרידה ואמה הועברו לגטו וילנה. בספטמבר 1943 נרצחה האם ופרידה הועברה למחנה ריכוז בריגה. פרידה הצליחה להסתיר על גופה את הטבעת בעת החיפושים הגופניים. באביב 1944 הועברה פרידה למחנה הריכוז דונדגה ומשם הועברה לשטוטהוף, לקאופרינג ולדכאו, שם שוחררה. היא הגיעה לארץ ישראל ערב מלחמת העצמאות והצטרפה לארגון לח"י. לאחר המלחמה הקימה משפחה בישראל.
יד ושם, אוסף החפצים
