ביערות נארוץ' החלו לפעול פרטיזנים סובייטים כבר בתחילת 1942. מפקדה של קבוצת הפרטיזנים הראשונה המאורגנת במקום היה פיודור מרקוב (Markow). בתחילת 1943 הגיעה לאזור נארוץ' קבוצה מבצעית ליטאית בראשות שומאקוס (שכונה קאזימיר) וזימאן (שכונה יורגיס). קאזימיר היה אחראי על אזור נארוץ' ויורגיס היה צריך להקים בסיס פרטיזני ביערות רודניקי. ביערות נארוץ' היו מאות יהודים, בהם משפחות וילדים. חלק מהצעירים התקבלו ליחידות פרטיזניות והאחרים נדחו. מצבם היה קשה והם סבלו ממחסור במזון, מהתנכלויות של פרטיזנים לא יהודים ומפשיטות של הגרמנים. גם אלה שהתקבלו ליחידות פרטיזניות סבלו מאנטישמיות ומאפליה.
הועמדנו שוב במסדר... סידיאקין הודיע כי הגיע הזמן שנצא לפעולה כפרטיזנים אמיתיים... הקבוצה תשיג נשק מידי האוכלוסייה המקומית... נשקה של הקבוצה, קבע סידיאקין, יהיה רובה אחד ו"אוטריזנקה". שאר הנשק של הקבוצה, 3 אקדחים, נלקחו ממנה בשביל פרטיזנים ותיקים ב"אוטריאד" [יחידת פרטיזנים], שאין להם עדיין נשק... הנשק שתשיגו במשימה זו יישאר בידכם ובו תלחמו באויב... המומים עמדנו לשמע הפקודה... הרגשתי עוול צורב, וכמוני הרגישו בוודאי שאר החברים. המפקד הפלה אותנו לרעה בגלל היותנו יהודים. חיילים שברחו מהשבי או תושבי המקום שהצטרפו לפרטיזנים לא חמושים, לא נשלחו להשיג נשק, אלא ה"אוטריאד" דאג להם.
יצחק ארד, נעורים בלחימה, משרד הביטחון, 1977, ע' 118.
הקבוצה הראשונה של 21 אנשי פ.פ.או. יצאה מהגטו בראשות גלזמן כמה ימים לאחר פרשת ויטנברג. בדרך ליער נתקלה במארב גרמני ותשעה מחבריה נהרגו. האחרים הצליחו לאחר תלאות להגיע לחטיבתו של מרקוב. גלזמן הצליח לשכנע את מרקוב להקים יחידה יהודית במסגרת החטיבה שלו, יחידה שתקרא "נקמה". החטיבה קלטה את אנשי פ.פ.או. שיצאו ב-8-13 בספטמבר 1943 מהגטו ומנתה כ-250 איש. היא פורקה לאחר כשבעה שבועות בעת שהתנהל מצוד גרמני גדול בנארוץ' וחבריה התפצלו ליחידות קטנות. גלזמן ועמו 35 לוחמים, מחציתם אנשי פ.פ.או. ומחציתם אנשי עיירות הסביבה, קבלו מיורגיס תוספת נשק והיה עליהם להבקיע דרך ליערות קאזאין. המצוד התפשט גם לקאזאין וב-7 באוקטובר כשניסו גלזמן ולוחמיו לשוב לנארוץ' הוקפו בכוח גרמני ונפלו בקרב. רק נערה אחת הצליחה להתחמק והסתתרה בתוך שדה.
בחורף 1943-1944 חל מפנה לטובה במצבם של הלוחמים היהודים. כמות הנשק גדלה בעקבות הצנחת נשק מברית המועצות ויהודים התקבלו גם ללא נשק לחלק מהיחידות הפרטיזניות. אנשי פ.פ.או. נקלטו בגדודים "אוסטרביל" ו"קאלינין". קבוצה אחת מאנשי פ.פ.או. ובה ניסן רזניק, חבר מטֶה הפ.פ.או., עברה ליערות קאזאין והצטרפה לחטיבה הליטאית "זאלגיריס". רבים מהיהודים הצטיינו בקרבות. הם נטלו חלק במיקוש רכבות, התקפות על גרמנים ומארבים, ולחמו עם יחידות הצבא האדום לשחרור האזור. עשרות מהם נהרגו בקרב.
