גבר יושב לנוכח שולחן ארוך ועליו גלובוס. ראשו של האיש שפוף בין ידיו ולצדו מקל ותרמיל. החדר בו הוא נמצא דמוי כלא ובעל פתח המוביל אל נוף בו עץ בשלכת וציפורים שחורות.

התמונה מבטאת את חרדתו וייאושו של האמן ערב מלחמת העולם השנייה. צילה המאיים של גרמניה על אירופה לא מותיר מקום אליו לברוח. חללו הריק של החדר מבטא את הרגשת חוסר האונים, בעוד הנוף הקודר בחוץ ממחיש את המציאות - ליהודי אין מקום מפלט.