ארכיון עונג שבת
“יקרא וידע העולם”

מבוא

ארכיון עונג שבת, המכונה גם ארכיון רינגלבלום, הוא אחד המפעלים המרשימים והייחודיים שיזמו יהודים בימי השואה. ארכיון מחתרתי זה הוקם והופעל ביוזמתו של ד"ר עמנואל רינגלבלום, היסטוריון ופעיל ציבור, במטרה לתעד את מציאות החיים תחת הכיבוש הנאצי.

הארכיון שאב את השראתו מפרוייקטים יהודיים קודמים ורינגלבלום שאף להקנות לו אופי של מפעל ציבורי. מסיבה זו הוא גייס אנשים מכל רחבי הקשת הפוליטית והאידיאולוגית של החברה היהודית, אשר תיעדו את השפעות הכיבוש הגרמני על חיי הפרט והחברה היהודית בורשה ובערי השדה.

רינגלבלום וחבריו לעבודת התיעוד האמינו כי המשימה המרכזית שעומדת בפניהם היא ליצור תשתית תיעודית מספקת לתיאור גורל החברה היהודית על רבדיה השונים. מסיבה זו הם הקפידו לאסוף עדויות אשר שיקפו היבטים שונים בחיי היהודים בגטו ורשה. כך למשל הם פנו לאנשי חינוך וביקשו מהם לכתוב חיבורים אודות החינוך היהודי בגטו ורשה, אך בה בעת גם אספו עדויות של ילדים ששימרו את נקודת המבט של הילד. בין המכתבים ניתן למצוא רשומות של גברים ונשים, דתיים וחופשיים, הוגים ואנשים מן השורה – אשר משקפים את השונות והחיות של החברה היהודית בגטו ורשה.

יתרה מכך, על אף שארכיון עונג שבת התמקד בגורל יהודי ורשה, הוא כולל בתוכו עשרות רבות של דיווחים ועדויות העוסקים בגורל היהודים ברחבי פולין כולה. חלק ניכר של מכתבים אלו נאספו הודות למעורבות חברי הארכיון בפעילות העזרה העצמית בגטו אשר במסגרתה הם נפגשו עם אוכלוסיית הפליטים שבגטו. במסגרת פעילותם בקרב הפליטים שגדשו את העיר נגבו עדויות שהועברו למשמרת ולצדם נרשמו דוחות מפורטים אודות האירועים שהתרחשו בימי המלחמה במקומות יישוב גדולים וקטנים.

במשך הזמן החל הארכיון לשמר גם מכתבים שפורסמו על ידי מוסדותיו הרשמיים של הגטו, ולצדם הוראות וצווים שפורסמו על ידי השלטונות הגרמנים. במקביל שימר הארכיון עותקים רבים של העיתונות הרשמית והמחתרתית שפורסמה בגטו והטמין עשרות תצלומים ומספר יצירות אומנות.

אנשי עונג שבת התכוונו לעבד את המידע שנאסף לכלל עבודה מסכמת לקראת סוף שנת 1941, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל בשל ידיעות אודות רצח יהודי פולין שהחלו להגיע לאנשי הארכיון. ידיעות אלו הביאו את חברי הארכיון להתמקד באיסוף מכתבים שעסקו בגירושים ובהשמדה, להתגייס לפרסום המידע בקרב היהודים בגטו ולהירתם להעברתו לעולם החופשי. עבודת התיעוד לא נפסקה גם כאשר בקיץ 1942 גורשו מאות אלפי יהודים מגטו ורשה לטרבלינקה ובהם אף מספר חברים בארכיון. באותם הימים הוטמנו המכתבים שנאספו מתחת לפני האדמה, ובינואר ואפריל 1943 הוטמנו חלקים נוספים של הארכיון. למרבה הצער, בתום המלחמה נתגלו רק שני חלקיו הראשונים של הארכיון השמורים במכון היהודי ההיסטורי בורשה ומהווים את אחד האוספים המרכזיים ביותר לחקר תולדות יהודי פולין בשואה.

המכתבים הרבים שנאספו על ידי הארכיון ואשר נמצאו לאחר המלחמה מהווים עדות חשובה לעומק מצוקותיהם ולעושר חייהם של יהודי פולין ככלל ויהודי ורשה בפרט, תחת הכיבוש הנאצי. הם מצביעים על כך שלצד הרעב, הצפיפות והמצוקה המתמדת התקיימו בגטו ורשה גם חיים רוחניים עשירים וכי למרות סגירת המוסדות הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים ועל אף האיסורים הרבים שהוטלו על הציבור היהודי, מילאו חיי הדת והתרבות כמו גם הפעילויות הפוליטיות וההשתייכויות המפלגתיות חלק מהותי בחיי היהודים. בד בבד הם מעידים על עוז רוחם של אנשי הארכיון שהקדישו מאמצים רבים כדי שלדורות הבאים תהיה תמונה מלאה ככל האפשר אודות חייהם.

ד"ר חוי בן ששון

חוקרי המכון ההיסטורי מסווגים את ארכיון עונג שבת. ורשה, פולין, דצמבר 1950

קופסאות וקנקני חלב בתוכם הוטמנו כתבי יד של ארכיון רינגלבלום. ורשה, פולין

חשיפת ארכיון עונג שבת לאחר המלחמה. ורשה, פולין

רינגלבלום – האיש וההיסטוריון

נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית למשפחת סוחרים מהמעמד הבינוני. בן 12 התייתם מאמו. במלחמת- העולם הראשונה התערערה פרנסת המשפחה והיא עברה לעיר נובי סונץ' (Nowy Sacz) . ב- 1927 קיבל ר' תואר דוקטור מאוניברסיטת ורשה על מחקרו על קורות יהודי ורשה בימי- הביניים. מנעוריו היה ר' חבר ' פועלי ציון שמאל' ומעורה בענייני ציבור. שנים אחדות לימד היסטוריה בבתי- ספר תיכוניים לנערים יהודים. מ-1930 עבד חלקית בג'וינט, ונוצרו שותפות בעבודה וידידות בינו ובין יצחק גיטרמן, מראשי הג'וינט בפולין, והן נמשכו גם בימי המלחמה. בנובמבר 1938 נשלח ר' מטעם הג'וינט למחנה זבונשין, שבו רוכזו כ-6,000 היהודים אזרחי פולין שבימים האחרונים של חודש אוקטובר גורשו מגרמניה. חמשת השבועות שבהם היה מופקד על גורל הפליטים בזבונשין הטביעו חותם עמוק על ר'.

כהיסטוריון שייך ר' לדור השלישי של כותבי קורות היהודים בפולין. בני דורו רכשו את השכלתם והכשרתם המקצועית בפולין העצמאית, ופעלו כחבורה שגיבשה שיטות מתודולוגיות קונצפטואליות ותחומי נושאים משותפים. הם ביקשו לראות ביהודי פולין חטיבה אתנית תרבותית נפרדת, שמו דגש בחיי החברה והכלכלה של היהודים ועסקו במורכבות היחסים שבין היהודים ללא-יהודים. ב-1923 התלכדה קבוצת ההיסטוריונים, שבקרבה הצטיין ר' כחוקר וכמארגן, ואחר- כך פעלה כחוג היסטוריונים ליד 'ייווא'. ר' היה מעורכי הקבצים שהוציאה הקבוצה: 'יונגער היסטאריקער' (1929-1926) ו' בלעטער פאר געשיכטע' (1938-1934). במחקריו התרכז ר' בעיקר בתולדות יהודי ורשה, וביקש לכתוב את קורותיהם עד ימיו, ואולם, עבודותיו של ר' שרובן מושתתות על חומר ארכיוני מקורי, מקיפות קשת נושאים ענפה. עד 1939 פירסם ר' 126 חיבורים עיוניים.

במלחמה ובגטו פעל ר' בארבעה תחומים :
א. עבודה במוסד לעזרה עצמית סוציאלית (Zydowska Samopomoc Spoleczna - Zss) בקרב יהודי ורשה.
ב. פעילות במחתרת הפוליטית, ובייחוד במגזר שלה לענייני תרבות.
ג. ייסוד הארכיון החשאי ' עונג שבת' והפעלתו.
ד. רישום כרוניקה שוטפת וכתיבה על נושאים מחיי היהודים בזמן הכיבוש בפולין , ובעיקר בורשה, מראשית המלחמה ועד מאסרו ב-7 במרס 1944.

ר' היה ממונה על המגזר הציבורי במוסד לעזרה עצמית. הוא הפעיל רשת של מטבחים עממיים לאוכלוסייה היהודית שהיתה שרויה במצוקה חריפה ואירגן וטיפח' ועדי בתים', מורכבים ממתנדבים נעדרי ניסיון ציבורי קודם, שהיו למכשיר דינמי לטיפול במוקדי המצוקה הקשה בתוך הבתים. ר' וחבריו הפכו את המטבחים שבהם חולקו עשרות אלפי מנות מרק בצהריים למועדונים ברשות הגופים הפוליטיים במחתרת. הוא וחברו, מנחם לינדר, הקימו ארגון להפצת תרבות יידיש בגטו ורשה ('ייקאר'- יידישע קולטור ארגאניזאציע) שעסק בהכנת הרצאות, ציון ימי יובל של יוצרים יהודים, ומפגשים עם סופרים ואנשי מדע בגטו.

החשוב במפעליו של ר' הוא הארכיון המחתרתי שבהקמתו החל בחודשי המלחמה הראשונים, ושכונה ' עונג שבת'. תחילה עסקו ר' וקבוצת ידידים קטנה סביבו בריכוז עדויות ובתיאור מאורעות מפי יהודים שהגיעו מערי- השדה להשיג סיוע מן המוסד לעזרה עצמית סוציאלית. עם כליאת יהודי ורשה בגטו בנובמבר 1940 נפתח פרק חדש בעבודת צוות הארכיון. ר' היה מודע לכך שאין תקדים לקורה ליהודים במשטר הכיבוש, וסבר ש 'הכרחי הדבר, שההיסטוריונים שיבואו יקבלו לידיהם חומר על העבר רשום בדייקנות'. הוא ריכז סביב הארכיון חוג רחב של פעילים וידידים. הצוות לא הסתפק באיסוף חומר וברישום הנעשה, אלא עודד סופרים והדיוטות לכתוב ולנתח נושאים ומצבים אנושיים המשקפים את התמורות והמציאות בגטו. כך הקיף הארכיון עצמו באנשי- עט ופעילי מחתרת מזרמים פוליטיים שונים.

בתחילת 1942 הגיע צוות 'עונג שבת' למסקנה, שהזמן בשל לעיבוד עבודת סיכום על חיי היהודים תחת עקת הגרמנים, ושמה 'שנתיים וחצי'. לדברי הירש וסר, מזכיר מפעל הארכיון המחתרתי והיחיד ששרד מהצוות , "כל חיבור, כל רשימה גדולה ואף הקטנה ביותר, הועברה תחת שבט ביקורתו של ד"ר ר'. במשך לילות, שבועות וחודשים, ישב על כתבי- יד, רשם הערות והשלימם בהוראות". מפעל הסיכום לא הושלם, משום שהידיעות על הגירושים ורצח ההמונים, ואחריהם גירוש ההמונים מגטו ורשה שהחל ב-22 ביולי 1942, דחקו הצידה את התוכנית. ר' וחבריו נרתמו למשימה חדשה. הם אספו כל תעודה וכל עדות על מסע הגירושים והרצח, ובאמצעותם הגיעו לידי המחתרת הפולנית והועברו ללונדון הידיעות הראשונות על מחנה הרצח בחלמנו, ודין- וחשבון מפורט על גירוש כ 300,000- מיהודי ורשה. הארכיון גם הפיץ בולטין 'ידיעות' מיוחד בגטו, שמסר לחוגי המחתרת תמונה על המתרחש.

ב-3 באוגוסט 1942, בעיצומו של הגירוש מורשה, וכן בפברואר 1943, אחרי הגירוש הראשון והשני, הוטמנו שני חלקי הארכיון בעשר תיבות מתכת ובשני כדי חלב. החלק השלישי הוטמן קרוב לזמן הגירוש האחרון והמרד ב- 19 באפריל 1943. שני החלקים הראשונים של הארכיון נתגלו בשנים 1946 ו 1950 - אך החלק השלישי, שבו נכלל חומר על ה' ארגון היהודי הלוחם' בורשה, לא נמצא עד כה. ארכיון הגטו, או ארכיון רינגלבלום, הוא המקור התיעודי העשיר ביותר על יהודים בשלטון הנאצים המצוי בידינו. נכללו בו מונוגרפיות על קהילות וגטאות, תאורי מחנות עבודה, סיקור נושאים ומאורעות, עיתונות המחתרת לזרמיה שיצאה בורשה, יומנים, דברי ספרות ועוד .

ר' עצמו עסק ברישום שוטף, תחילה רישום יומי של כל האירועים והמידע בעל הערך עד יולי 1942, אחרי- כן רישום שבועי וחודשי. אין זה יומן אלא מעין כרוניקה המלווה בהערכות ובאסוציאציות היסטוריות של הכותב. בכתיבתו של ר' רבים הקיצורים והרמזים. ברור שראה ברישומים הללו מעין חומר גלם לעבודה מקיפה שביקש לכתוב אחרי המלחמה. אחרי הגירוש הגדול השתנתה דרך כתיבתו של ר', ושוב לא עסק ברישום תמציתי ומרוכז של מידע, אלא פנה לנושאים רחבים של התקופה וביקש לפענח ולהעריך את ההתרחשויות שהיה עד להן, ודבריו ספוגים חרדה וזעם. הוא גם כתב רשימות ביוגרפיות על אישים יהודים שנספו בגירושים ובמאבק, ובהן עשרות דמויות, עשירות בפרטים על מעשי האישים וגורלם בימי הכיבוש והגטו. בין הדמויות שתוארו בהרחבה היו יצחק גיטרמן, מרדכי אנילביץ', יצחק שיפר, מאיר בלבן ויאנוש קורצ'ק. בחודשים אחרונים של חייו, בהיותו במחבוא בקרב הפולנים, המשיך ר' לכתוב, וחיבר אז את עבודתו על היחסים בין היהודים לפולנים – ניסיון להקיף באורח סינתטי פרשה מורכבת, וזאת מבלי שהיה לו חומר עזר כלשהו .

יבול הכתיבה של ר' הוא הניסיון המלא ביותר של אדם אחד למסור מידע על הנעשה ולהתמודד עם משמעות המתרחש. כתבי ר' תורגמו ופורסמו, חלקם כמעט במלואם, ביידיש, בפולנית, באנגלית, באיטלקית, בצרפתית, בגרמנית וביפנית. דמותו של ר' היתה דגם לגיבור המספר בספרו של ג' ון הרסי The Wall (עברית: ' החומה', תשי"ב, 1952)

מאז הגירוש הגדול מורשה תמך ר' ברעיון ההתנגדות החמושה, והארכיון שולב בזרוע האזרחית של ה 'ארגון היהודי הלוחם'. במרס 1943 נענה ר' לקריאות מהצד הפולני של ורשה, והוא, יחד עם אשתו ובנו בן ה 13, עזבו את הגטו ומצאו מקלט במחבוא בין הפולנים. יום לפני פסח תש"ג (אפריל 1943) נכנס לגטו בגפו ונקלע לתוך המרד. לא נודע מה אירע עמו בעת הגירוש והקרבות, אך ביולי 1943 נודע שהוא במחנה העבודה טרוניקי. שני אנשי מחתרת מורשה, פולני ויהודיה, הצליחו להוציאו מהמחנה ולהחביאו , מוסווה כפועל רכבת, בוורשה. שם שהה עם משפחתו ועם עוד כ-30 יהודים במחבוא מתחת לפני האדמה, והמשיך בכתיבה. יהודים שעסקו בהצלת שרידי המתחבאים בין הפולנים ביקשו לנצל את הופעתו הלא יהודית ולגייסו לפעילותם, אך ב-7 במרס 1944, לפני שר' גמר בדעתו לעזוב את מקלטו, נתגלה המקלט, וכל יושביו היהודים ובעלי החסות הפולנית הובאו לבית- הכלא פביאק. לפי עדות אחת ניסו אסירים יהודים, שהיו מועסקים כבעלי- מקצוע בבית הכלא, לצרף את ר' לקבוצתם, אך כאשר התברר לו כי אין הצלה למשפחתו, סירב להיענות להצעה, ימים מספר אחרי מאסרם נורו ר', משפחתו ושאר היהודים שוכני המקלט בשטח חורבות הגטו.

ד"ר עמנואל רינגלבלום עם אישתו יהודית ובנם אורי

עמנואל רינגלבלום עם בנו הקטן אורי

עמנואל רינגלבלום (שלישי משמאל) עם חברי הנהלת הקונגרס הבין־לאומי להיסטוריה, ורשה, 1933

פרופסור ישראל גוטמן

מן הארכיון

עיתונים

בגטו ורשה יצאו לאור כ-50 עיתונים מחתרתיים בין השנים 1942-1940. 28 מהם היו בשפת היידיש, 19 בפולנית ושלושה ביידיש ועברית או פולנית ועברית. על מנת להפיץ את המידע, הפיצו שליחים את העיתונים, תוך סיכון חיים, לגטאות אחרים ברחבי פולין. העיתונים ייצגו קשת רחבה של רעיונות ודעות. לחצו על התמונה להגדלה.

דוחות וסטטיסטיקות

לצד איסוף מכתבים, יומנים וחומרים אחרים, ערכו חברי ארכיון עונג שבת מחקר פעיל משלהם, מתוך ניסיון לחקור את התופעות הייחודיות של החיים בגטו. מטרתם היתה ליצור תמונה מלאה ומקיפה של קורות היהודים בזמן המלחמה.

מכתבים

ערכם של מכתבים הוא רב והם נבדלים מתעודות אחרות כגון תעודות רשמיות, עדויות ויומנים בכך שהגם שהם מתייחסים לאירועים שכבר קרו או לאירועים שעלולים להתרגש בעתיד, המילים עטופות, פעמים רבות, בייאוש ובכמיהה לנס והצלה.

יומנים

היומנים שנמצאו בארכיון עונג שבת מציגים פיסות חיים ומספרים בגוף ראשון את האמת הפשוטה והטהורה. ליומן יש פן אישי מאוד ואינטימי. ההרהור האישי נלווה לעובדות האובייקטיביות. חומר זה שופע בפרטים על המאבק היום-יומי לשרוד, על פעולות ואירועים שהתרחשו בתחומי הגטו, ועל דיוקנאות של אישים שהיו מעורבים בחיים הציבוריים, מחשבותיהם ורגשותיהם בצל המוות.

• הכל
• עיתונים
• מסמכים
• מכתבים
• דוחות וסטטיסטיקות
• יומנים

"גזטה ז'ידובסקה"

עיתונים

מתוך חיבורו של הרב שמעון הוברבנד

מסמכים

מכתב מהמחלקה לסטטיסטיקה של הועד היהודי על המבנה הדמוגרפי של אוכלוסיית גטו ורשה

דוחות וסטטיסטיקות

דפים מהיומן של עמנואל רינגלבלום

יומנים

מכתב בקשת עזרה ששלחו יהודים מפלוצק, שגורשו לז'רקי, לאיגוד יוצאי העיר בורשה, 2 במרס 1941

מכתבים

עיתון מחתרת שיצא לאור בגטו ורשה

עיתונים

מכתב בקשת עזרה ששלחו יהודים מפלוצק, שגורשו לז'רקי, לאיגוד יוצאי העיר בורשה, 2 במרס 1941

מכתבים

מכתב מהמחלקה לסטטיסטיקה של הועד היהודי על המבנה הדמוגרפי של אוכלוסיית גטו ורשה

דוחות וסטטיסטיקות

עיתון מחתרת שיצא לאור בגטו ורשה

עיתונים

מכתב בקשת עזרה ששלחו יהודים מפלוצק, שגורשו לז'רקי, לאיגוד יוצאי העיר בורשה, 2 במרס 1941

מכתבים

דפים מהיומן של עמנואל רינגלבלום

יומנים

עיתון מחתרת שיצא לאור בגטו ורשה

עיתונים

דפים מהיומן של עמנואל רינגלבלום

יומנים

מתוך חיבורו של הרב שמעון הוברבנד

מסמכים

דו"ח על התפשטות מחלת הטיפוס 1941-1939

דוחות וסטטיסטיקות

עיתון מחתרת שיצא לאור בגטו ורשה

עיתונים

דפים מהיומן של עמנואל רינגלבלום

יומנים

הזמנה לתכנית בבית היתומים של יאנווש קורצ'אק

מסמכים

דו"ח על התפשטות מחלת הטיפוס 1941-1939

דוחות וסטטיסטיקות

כרטיס הרישום של שמעון הוברבנד

מסמכים

סיפור מאת פרץ אופוצ'ינסקי (Perez Opoczynski) על ההברחות ברחוב קוזיה בגטו

יומנים

צוואתו האחרונה של דוד גרבר, בן 19, 3 לאוגוסט, 1942

מסמכים

דו"ח על התפשטות מחלת הטיפוס 1941-1939

דוחות וסטטיסטיקות

עיתון מחתרת שיצא לאור בגטו ורשה

עיתונים

סיפור מאת פרץ אופוצ'ינסקי (Perez Opoczynski) על ההברחות ברחוב קוזיה בגטו

יומנים

מערכת שעות לתלמידי בית ספר. שפת ההוראה היא עברית

מסמכים

דוח המתאר את מבנה היודנרט בגטו ורשה

דוחות וסטטיסטיקות

עיתון מחתרת שיצא לאור בגטו ורשה

עיתונים

צו הקורא להתייצבות "יישוב מחדש" – 29 ליולי 1942

מסמכים

מיומנו של עמנואל רינגלבלום

דוחות וסטטיסטיקות

מכתב שכתב רינגלבלום לד"ר אברהם זילברשיין בז'נבה

מכתבים

דף הקדשה מאת הרב קלונימוס קלמיש שפירא

מסמכים

עדויות וידאו

קטעי הוידיאו הבאים הלקוחים מתוך סרטונים על גטו ורשה, מופיעים במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם.