אלפרד נקש
שחיין אולימפי צרפתי וניצול שואה
אלפרד נקש נולד בשנת 1915 בקונסטנטין שבאלג'יריה הצרפתית וגדל במשפחה יהודית מסורתית בת 12 נפשות. בשנת 1931 כבר היה נקש אלוף השחייה של צפון אפריקה והיה אחד מחלוצי סגנון הפרפר. נקש המשיך להצטיין והשתתף באליפויות השחייה של צרפת שהתקיימו בפריז בשנות השלושים. הוא היה חבר בנבחרת השחייה של צרפת במשחקים האולימפיים שהתקיימו בברלין בשנת 1936, שם הגיע למקום רביעי במשחה שליחים 4X200 בסגנון חופשי. לאחר מכן זכה נקש שש פעמים באליפות צרפת במשחה ל-100 מטר בסגנון חופשי, ארבע פעמים במשחה ל-200 מטר בסגנון חופשי וארבע פעמים ב-200 מטר בסגנון חזה. כמו כן זכה בתארים נוספים, רבים מהם תוך כדי קביעת שיא לאומי.
כאשר פלשו הגרמנים לצרפת נמלט אלפרד עם אשתו פולה לטולוז שהיתה בשטח משטר וישי, והשניים פתחו סטודיו לספורט. בשנת 1941 קבע נקש שיא עולם במשחה חזה ל-200 מטר (2:36:8). עם זאת, עקב יהדותו נאסר עליו להשתתף בתחרויות שחיה. נקש ומשפחתו ניסו להימלט עם יהודים אחרים מטולוז לספרד דרך הרי הפירנאים, אך בשל חששו של נקש שמא בכיה של בתו התינוקת יסכן את האחרים, חזרה משפחת נקש לטולוז.
בנובמבר 1943 נעצרו אלפרד נקש ומשפחתו עקב הלשנה ונאסרו בכלא סן מישל. ב-26 בדצמבר 1943 הועברה משפחת נקש מטולוז לדראנסי, שם שהו השלושה יחדיו במשך חודש. בינואר 1944 גורשו בני משפחת נקש במשלוח 66 מדראנסי לאושוויץ. מתוך 1,153 המגורשים באותו משלוח, נבחרו 291 לעבודת כפייה. יתר המגורשים נרצחו בתאי הגזים מיד עם הגעתם, בהם אשתו ובתו של אלפרד. אלפרד לא היה מודע לגורל משפחתו. הוא נשלח למחנה העבודה אושוויץ III-מונוביץ ושרד.
בחורף הקשה של 1945 נשלח אלפרד נקש בצעדת המוות מאושוויץ, ולבסוף שוחרר בבוכנוואלד. אחרי המלחמה שב נקש לטולוז, שם גילה שאשתו פולה ובתו אנני נרצחו באושוויץ. את דפי העד לזכרן נתנה ליד ושם אחותה של פולה, לורן ז'ילבר.
אלפרד נקש התאושש ושב לשחיה. בשנת 1946, פחות משנה לאחר שחרורו מבוכנוואלד, קבע נקש שיא עולמי במשחה שליחים 3X100 ושחה באולימפיאדה הראשונה שהתקיימה לאחר המלחמה – אולימפיאדת לונדון, 1948.
בשנת 1983 נפטר אלפרד נקש מהתקף לב במהלך אימון שחיה.
