חפצים
באוסף החפצים ביד ושם שמורים מגוון אביזרי ספורט, גביעים, מדליות ותעודות של ספורטאים יהודים מענפי ספורט שונים. לצד גביעים ומדליות מתחרויות ומאליפויות שמורים באוסף גם חפצים פשוטים של יהודים שנהנו להקדיש את זמנם הפנוי לפעילות גופנית. חפציהם של הספורטאים המקצוענים והספורטאים החובבים מספרים על הישגיהם בתחום הספורט, על חייהם לפני המלחמה שכללו שעות רבות של אימונים, תחרויות ושאיפה להצטיין, ועל גורלם בתקופת השואה. לצד הסיפורים האישיים מספרים החפצים גם על אגודות הספורט היהודיות ועל תרבות הספורט בקהילות היהודיות ובמדינות אירופה לפני מלחמת העולם השנייה.
ד"ר שמעון שמורק, רופא מוורשה, ורעייתו סופיה, ד"ר לפיזיקה, אהבו לשחק טניס בשעות הפנאי. לאחר פרוץ המלחמה, בזכות טיפול רפואי שהעניק ד"ר שמורק לאשת קצין פולני, הוא קיבל באופן חריג אישור יציאה מפולין לטרייסט שבאיטליה. המשפחה עזבה את פולין והגיעה מאיטליה לארץ ישראל במאי 1940. בין החפצים שלקחו עמם מהבית היה מחבט הטניס. אוסף החפצים, אגף המוזיאונים, יד ושם. תרומת ארגון יוצאי קרקוב בישראל.
כובע "מכבי" של רוכב האופניים משה צוקרמן. צוקרמן כיהן כקפטן נבחרת האופניים של ארגון בר-כוכבא בלודז', כראש התאגדות רוכבי האופניים בלודז' וכשופט בתחרויות אופניים רבות ברחבי פולין. עוד... >>>
גביע שהוענק לאתלטית מרילה פרייוואלד לציון 10 שנים למכבי קרקוב. מרילה פרייוואלד צמחה במועדון "מכבי קרקוב" והפכה לספורטאית מובילה בפולין. היא זכתה באליפות פולין בריצת 80 מטר משוכות, בריצת 100 מטר ובקפיצה לרוחק, וייצגה את פולין בתחרויות בינלאומיות רבות. בתקופת המלחמה גורשה פרייוואלד לגטו קרקוב, נשלחה למאסר בכלא ברונוביצה ולאחר מכן למחנה ליד העיירה מייחוב. היא שוחררה בינואר 1945, נישאה ואימצה את בת אחותה, סטלה, אשר שרדה הודות למסתיריה, חסידי אומות העולם, אך נותרה יתומה לאחר שהוריה נרצחו. אוסף החפצים, אגף המוזיאונים, יד ושם. תרומת ארגון יוצאי קרקוב בישראל.
גביע מצטיין המכביה, מתנת עיריית ת"א, אשר הוענק במכבייה בשנת 1935 לאתלטית מרילה פרייוואלד. מרילה פרייוואלד צמחה במועדון "מכבי קרקוב" והפכה לספורטאית מובילה בפולין. היא הייתה אלופת פולין בריצת 80 מטר משוכות, בריצת 100 מטר ובקפיצה לרוחק, וייצגה את פולין בתחרויות בינלאומיות רבות. בתקופת המלחמה גורשה פרייוואלד לגטו קרקוב, נשלחה למאסר בכלא ברונוביצה ולאחר מכן למחנה ליד העיירה מייחוב. היא שוחררה בינואר 1945, נישאה ואימצה את בת אחותה, סטלה, אשר שרדה הודות למסתיריה, חסידי אומות העולם, אך נותרה יתומה לאחר שהוריה נרצחו. אוסף החפצים, אגף המוזיאונים, יד ושם. תרומת ארגון יוצאי קרקוב בישראל.
מגן דוד שרקמה רגינה גולדך לפני יציאתה למכבייה. מסיבות כלכליות בוטלה נסיעתה של רגינה למכביה והיא עלתה לארץ בשנת 1939. לקראת נסיעתה לארץ ישראל הצמידה אחותה הצעירה של רגינה, סלה, את הסמל לבד בתפירה והעניקה לרגינה את עבודת היד כמתנת פרידה. סלה נספתה בשואה. אוסף החפצים מוזיאון יד ושם, תרומת מלכה טייכנר (רגינה גולדך), קריית חיים
תעודה של אגודת הספורט מכבי בר כוכבא בלייפציג על שם רגינה צימט בת השבע. משפחת צימט הצליחה לעבור את הגבול לאיטליה ומשם לבנגזי, לוב, ביולי 1939 בדרכה לעלות לארץ ישראל, אך עם הצטרפותה של איטליה למלחמה לצד גרמניה ביוני 1940, הוחזרה המשפחה לאיטליה ובני המשפחה הוחזקו במחנה פרמונטי. זמן מה לאחר מכן שוחררו בני המשפחה עם משפחות נוספות ועברו לכפרים בצפון איטליה. תחילה התנהלו באזור באופן חופשי ובהמשך תחת זהות בדויה. אוסף החפצים מוזיאון יד ושם, תרומת אפרים לוי, רמת אפעל
גופיית כדורגל ומזכרות של קבוצת "מכבי קובנה" שהביא עמו לארץ ישראל באמצע שנות השלושים שמואל בורשטיין, שחקן בקבוצת הכדורגל בה שיחק מכבי קובנה. שמואל הגיע לארץ ישראל במסגרת המכביה השנייה ונשאר בארץ. אוסף החפצים מוזיאון יד ושם, תרומת נירה לביד, ארה"ב
פרס שזכתה בו אגודת הספורט בר כוכבא בגרמניה. הפסלון ניתן כפרס על ניצחון בתחרות ספורט והועבר בין קבוצות שניצחו בתחרויות. על בסיסו של הפסל ישנן שלוש כתובות, מ-1924, מ-1926 ומ-1929. בשנת 1929 זכתה הקבוצה היהודית אגודת הספורט בר כוכבא בפסלון. פסלון הנער בסגנון הקלאסי היה פופולרי בתקופה הנאצית כמייצג את "הארי המושלם". הפסלון נמצא בין חפציה של רגינה רביץ מנירנברג, גרמניה, שעלתה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1936. אוסף החפצים, אגף המוזיאונים, יד ושם. תרומת רות שרמן, רמת גן
מדליות בהן זכה משה צוקרמן, קפטן נבחרת רוכבי האופניים של אגודת הספורט בר כוכבא בלודז', בשנות העשרים והשלושים. עוד... >>>