פרנץ אורגלר
פרנץ אורגלר היה אצן יהודי-גרמני, זוכה שש מדליות זהב ושתי מדליות כסף בריצות למרחקים 400 ו-800 מטר, באליפויות מכבי שהתקיימו בגרמניה בין השנים 1937-1934. אורגלר היה חבר הסגל האולימפי הגרמני לאולימפיאדת ברלין 1936, אך סולק מהסגל עקב יהדותו. שנה לאחר מכן נמלט מגרמניה לשוודיה, שם המשיך לעסוק באתלטיקה. הוא נפטר בשוודיה בשנת 2015, בגיל מאה.
פרנץ יעקב אורגלר נולד בשנת 1914 בעיירה בארמן שב-1929 התאחדה עם עוד שלוש עיירות ליצירת העיר וופרטאל שבמערב גרמניה. הוא גדל במשפחה ליברלית. אביו קורט היה עורך דין מכובד בקהילת וופרטל והיה ראש הקהילה משנת 1931 עד פירוק הקהילה על ידי הנאצים. פרנץ היה חבר במועדון הספורט העירוני "שחור לבן בארמן". הוא היה החבר היהודי היחידי במועדון זה. בשנת 1933 הצטרף למועדון הספורט היהודי "הכח קלן" והיה נוסע באופן סדיר לאימוני ריצה במועדון זה שבעיר קלן, כחמישים ק"מ מביתו שבוופרטל, וזאת במקביל לפעילותו במועדון "שחור לבן בארמן".
פרנץ זכה באליפות גרמניה לנוער בריצה ל-400 ול-800 מטר וקיבל את "מחט הזהב" – אות הצטיינות מטעם רשות הספורט הגרמנית. שיאיו האישיים בשנת 1933 היו 50.6 שניות בריצת 400 מטר ו-1:58.8 דקות בריצת 800 מטר. בשנה זו ציין העיתון היהודי-גרמני "יודישה רונדשאו":
את ההופעה הגדולה ביותר השנה נתן פרנץ אורגלר בן ה-18 מ"הכח קלן". הוא האתלט היהודי היחיד שהשתתף בקורס ההכנה למשחקים האולימפיים מטעם רשות הספורט הגרמנית, ובקורס זה השיג את התוצאה הטובה ביותר במבחנים לריצת 800 מטר.
באוקטובר 1933 הצטרף פרנץ לאגודת הספורט הציונית "מכבי". הוא העדיף אותה על פני אגודות ספורט יהודיות עם אוריינטציה לאומית-גרמנית, אך לא רק מסיבות אידאולוגיות-ציוניות אלא בעיקר מסיבות פרגמטיות: שם הובטחה לו תחרות ברמה שלו, וכך קיווה לשפר את הישגיו בריצה.
במרס 1934 הוזמן פרנץ למחנה האימונים של המשלחת הגרמנית לאולימפיאדת ברלין 1936. לאחר אימונים התקבל ביולי לנבחרת האולימפית הגרמנית. השלטונות הנאציים הכניסו אותו לסגל הנבחרת האולימפית למרות יהדותו. היה זה ויתור שנאלצו לעשות השלטונות הנאציים לארגון הספורט הבינלאומי, כדי להוכיח סובלנות כלפי היהודים, וזאת בתור אקט זמני של יחסי ציבור לקראת האולימפיאדה. במהלך שנה זו, 1934, התחרה פרנץ לא רק במרחק המועדף עליו, 800 מטר, אלא גם בריצות למרחקים של 100, 400 ו-1000 מטר, והיה אלוף המכביה הגרמנית בריצות 400 ו-800 מטר.
בגיל 21 עמדה בפני פרנץ האפשרות להשתתף במכביה של 1935. הוא הוזהר על ידי מאמנו פייפר (Pfeifer) כי אם יעשה זאת, לא יוכל להמשיך להיות חבר במועדון "שחור לבן בארמן". פרנץ השתתף במכביה למרות זאת, וסולק ממועדונו. לא עמדה לו הגנת מאמנו, שכן בהשתתפותו במכביה הראה קשרים וזיקה ליהדות, מה שעמד בניגוד לאידאולוגיה הנאצית. עם זאת, גם אם לא היה משתתף במכביה, סביר מאד שבתוך חודשים ספורים היה מסולק ממועדונו, כי עקב החמרת המדיניות הנאצית כלפי יהודים בתקופה זו, גורשו ספורטאים יהודים ממועדוני ספורט לא יהודיים, בלי קשר למה שעשו או נמנעו מלעשות.
בתגובה להחמרת מצבם החוקי של יהודי גרמניה ולבידודם ההולך וגובר מהחברה הגרמנית הכללית, היה אורגלר בין מקימיו של מועדון הספורט "הכח וופרטל". במסגרת מועדון זה היה עליו להכין תכנית אימונים לעצמו. היעדר מאמן היה מצב קשה ביותר לאתלט צעיר ותחרותי ברמתו. בנוסף, מסלול הריצה שהוקצה לחברי מועדון "הכח וופרטל" היה מרוחק מאד מהעיר עצמה. בתקופה זו התקיימה תחרות בין ארגון "מכבי" הציוני לבין ארגון הספורט היהודי-גרמני "ספורטבונד שילד" (Sportbund Schild), שדגל בנאמנות לגרמניה, ואורגלר תרם תרומה מכרעת לניצחון בתחרות טעונה ומתוחה זו.
ב-1935 וב-1936 המשיך אורגלר להצטיין והוביל את טבלאות הרצים בהישגיו. בתקופת אולימפיאדת ברלין, ב-1936, היתה בגרמניה נוכחות מסיבית של עיתונאים זרים, ועל כן נאלצו הנאצים לשפר את היחס כלפי היהודים באופן זמני. במחצית השניה של 1936, לאחר שתמה אולימפיאדת ברלין, שב והחמיר יחסם של הנאצים כלפי היהודים בגרמניה. במאי 1937 נמלט אורגלר לשוודיה. אחותו אווה ברחה לאיטליה עוד ב-1933. בשנת 1939 ברחו שני אחיו הנותרים: אחותו מארי-לואיז ברחה לבריטניה ואחיו האנס יואכים ברח לשוודיה.
בשוודיה הצטרף אורגלר להכשרה חלוצית לקראת עלייה לארץ ישראל. באקט מסוכן, שב לגרמניה באוגוסט 1937, כדי להתחרות במשחקי המכביה בברלין. הוא זכה במדליית זהב בריצת 800 מטר ובמדליית כסף בריצת 400 מטר, והצליח לשוב לשוודיה, למרות קשיים שהערימה המשטרה הגרמנית על דרכו. במקביל להשתתפותו הפיזית המאומצת בהכשרה החלוצית בשוודיה, המשיך להתחרות והגיע להישגים גם בשוודיה. בהמשך 1937 השיג את התוצאות הטובות ביותר ב"מכבי" בריצות 400 ו-800 מטר. בשנת 1938 שמר על ההובלה בריצת 400 מטר, עם תוצאה של 50.6 שניות.
כשפקע תוקף אשרת השהות של פרנץ אורגלר בשוודיה, והוא עמד להיות מגורש לדנמרק, נחלץ לעזרתו מועדון האתלטיקה השוודי בו היה חבר, "הורבי" (Hörby), וסייע לו להישאר בשוודיה. אתלטים אחרים שנאלצו לעזוב לדנמרק, נתפסו לאחר הפלישה הנאצית לדנמרק, ובמהלך השואה גורשו ונרצחו. בשטוקהולם היה אורגלר רכז הספורט של מכבי שטוקהולם. בשנת 1946, בגיל 31, קבע אורגלר באליפות שטוקהולם הישג של 4:01.4 דקות בריצת 1500 מטר. היה זה שיא מכבי עולמי. בשנת 1947, לאחר עשר שנות תושבות בשוודיה, קיבל אורגלר אזרחות שוודית ושירת בצבא השוודי. הוא שינה את שמו מ"פרנץ" ל"פרנס".
ב-20 ביולי 1942 נעצרו הוריו של אורגלר, קורט ואדל. הם נלקחו לדיסלדורף וגורשו משם לגטו טרזין למחרת. ב-28 באוקטובר 1944 גורשו קורט ואדל לאושוויץ ונרצחו – ככל הנראה שם.
פרנץ-פרנס אורגלר נפטר בשוודיה בשנת 2015, בגיל מאה.
