1. ראשי
2. התעמלות
3. גוסטב ואלפרד פלאטו

גוסטב ואלפרד פלאטו

בני הדודים גוסטב ואלפרד פלאטו ייצגו את גרמניה בשתי אולימפיאדות וזכו בשש מדליות. שניהם נספו בגטו טרזין.

אלפרד פלאטו נולד בשנת 1869 בדנציג שבפרוסיה (לימים גרמניה, וכיום גדנסק שבפולין). כעבור שש שנים נולד בן דודו גוסטב פליקס פלאטו בעיר ברנט הסמוכה (כיום קושייז'ינה שבפולין). גוסטב ואלפרד ייצגו את גרמניה באולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני, שהתקיימה באתונה בשנת 1896. גוסטב ייצג את גרמניה גם באולימפיאדת פריז שהתקיימה ארבע שנים מאוחר יותר.

אלפרד זכה במדליית זהב אישית במקבילים ובמדליית כסף אישית על המתח. כמו כן זכה בשתי מדליות זהב בתחרויות הקבוצתיות במקבילים ובמתח. בנוסף לאלה, ייצג את גרמניה בריצת מאה מטר, קפיצה לגובה, קפיצה במוט, קפיצה לרוחק, קפיצה משולשת והדיפת כדור ברזל, וכן במקצועות התעמלות אמנותית, התעמלות על סוס הסמוכות וטבעות. עוד לפני הקריירה האולימפית שלו היה אלפרד מורה להתעמלות ופעיל בתחרויות מקצועיות בהרמת משקולות ובאתלטיקה קלה. לאחר תום הקריירה האולימפית שלו כתב ספרים על התעמלות.

בן דודו של אלפרד, גוסטב פלאטו, זכה בשתי מדליות זהב קבוצתיות, על המקבילים ועל המתח. כמו כן התחרה בענפי הטבעות וסוס הסמוכות, ובענפי האתלטיקה הקלה, בהם קפיצה לגובה וקפיצה במוט. בהיותו רוכב אופניים מוכשר היה גם מכתיב קצב (pace maker) המדווש לפני הרוכבים במרוצי האופניים באולימפיאדה. בשנת 1900 ייצג גוסטב שוב את גרמניה, הפעם באולימפיאדת פריז, בענפי ההתעמלות האמנותית ובקרב-רב (All-Around) אישי.

מכרטיס האסיר שלו בגטו טרזין עולה שבמלחמת העולם הראשונה היה גוסטב איש מילואים (Landsturm) בצבא גרמניה. בבגרותו התגורר גוסטב בברלין, כבן דודו אלפרד, והיה סוחר טקסטיל.

ב-1933, עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, נמלט גוסטב להולנד. אלפרד נשאר בגרמניה. הוא היה פעיל בארגוני התעמלות בגרמניה והיה חבר בוועד האולימפי הגרמני. ב-1936 סולק אלפרד מהוועד עקב יהדותו. עם זאת, לקראת אולימפיאדת ברלין ב-1936 נערך ארוע הוקרה לזוכי מדליות אולימפיות שייצגו את גרמניה, ואלפרד הוזמן להשתתף בארוע זה. ב-1938, עם גבור הרדיפות הנאציות, נמלט גם אלפרד להולנד.

ב-1940 פלשה גרמניה להולנד. עם החלת חובת הטלאי הצהוב על יהודי הולנד, קיבל גוסטב פטור מחובת ענידת הטלאי, עקב הישגיו האולימפיים. עם תחילת גירושיהם של היהודים מהולנד ירד גוסטב למסתור. אלפרד נתפס ונשלח ב-3 באוקטובר 1942 לגטו טרזין, שם נספה בדצמבר 1942. אלפרד היה בן 73 במותו.

בסוף 1943 נתפס גם גוסטב. עסקני ספורט גרמנים והולנדים בכירים מחו על מעצרו, בהם עמיתו לנבחרת הגרמנית למשחקים האולימפיים של 1896, קורט דרי (Doerry), אך בפברואר 1944 גורש גוסטב ממחנה המעבר וסטרבורק שבהולנד לטרזין. עקב התנאים הקשים בגטו – רעב, צפיפות ומחלות – נספה גוסטב בינואר 1945. הוא היה בן 70 במותו.

אשתו של גוסטב, מרגרט לבית לם, שהיתה צעירה ממנו בעשר שנים, גורשה יחד עמו באותו שילוח, אך שרדה את השואה.

לגוסטב ולמרגרט היו שני ילדים: אנני אמליה ביאטריס, שנולדה ב-1908, וסטפן זיגברט, שנולד ב-1916. אנני נרצחה בשואה במאי 1944. סטפן גורש לטרזין באותו שילוח בו גורשו הוריו, אך שרד.

גוסטב קרא לבתו אנני אמליה על שם אמו. ב-12 ביוני 1942, בגיל 81, גורשה האם אמליה מברלין לטרזין, בשילוח בו היו חמישים יהודים קשישים, שם נספתה בספטמבר 1942.

בשנת 1995 הדפיסו רשויות הדואר הגרמניות בול דואר ועליו דיוקנאותיהם של בני הדודים אלפרד וגוסטב פלאטו. בשנת 1996, לציון מאה שנה לתחילתם של המשחקים האולימפיים בעת החדשה, הוציא הדואר הגרמני בול לזכרם. בשנת 1997 קראה עיריית ברלין על שמם אגף באצטדיון האולימפי של ברלין, רחוב ליד האצטדיון (רחוב פלאטו) וכן היכל ספורט.