מועדון ספורט יהודי בקאליש שבפולין לפני השואה
בשנת 1911 נוסד בקאליש שבפולין "איגוד ההתעמלות והספורט היהודי" (יידישער טורן און ספארט פאריין), ביוזמת אנשי עסקים יהודים בעיר, בהם התעשיין מייזנר, שהעמיד לרשות האגודה אולם בבית החרושת שלו. בתחילה נתלו באולם כמה טבעות בלבד. הנוער החל להגיע ממקומות הכינוס שלו בפארקים הציבוריים, אך רק לאחר אישור השלטונות התאפשרה הגעתם של בני נוער וילדים רבים לאולם. חתנו של התעשיין מילר הוזמן להיות מדריך הספורט, והוא ניהל את התרגילים בגרמנית עם ארבעה עוזרים. במהרה הובאו לאולם סוס קפיצות, מקבילים, מזרונים ועוד, ומאות בני נוער וילדים התעמלו באולם. האגודה התרחבה והחלה לעסוק בתחרויות ספורט, טיולים בסביבות קאליש ושיעורי שחיה. מאות בני נוער השתתפו בפעילות זו.
במלחמת העולם הראשונה ברחו רבים מיהודי קאליש, ופעילות האגודה הופסקה. אחרי המלחמה שבו רוב הבורחים, והפעילות התחדשה. אימוני אגודת הספורט עברו לאולם הריקודים של גוטפריינד. בשנות העשרים החלו מפלגות יהודיות וציוניות בקאליש לייסד אגודות ספורט משלהן. אגודות הספורט של קאליש היוו דוגמה לקהילות יהודיות ביישובי הסביבה. קהילות אלה יצרו אגודות ספורט על פי הדגם של קאליש, ולרגל ארועי ספורט קיימו ביקורים הדדיים.
בקאליש פעל מועדון שייטים יהודי ובו 250 חברים, מהם כמאה ספורטאים פעילים ובהם עשרות שייטים ושייטות תחרותיים. המועדון הזמין לעונת הקיץ מאמן מקצועי. שייטים שהתאמנו במועדון השייטים היהודים בקאליש השתתפו באליפות פולין. בקאליש נערכו תחרוית חתירה של צוותי גברים צוותי נשים. מדי פעם הגיע מועדון השייט היהודי של קאליש למקומות שני ושלישי באליפות פולין.
ב-1937 החלו דיונים של שליחת צוות של ארבעה חותרים וסירתם לתחרות שיט בתל אביב, כדי לקדם את הספורטאים היהודים בפולין ובארץ ישראל גם יחד. המסע תוכנן להתקיים ב-1940. עקב פרוץ המלחמה לא יצא מסע זה לפועל.
