המכון הבין-לאומי לחקר השואה

באמצע שנות העשרים של המאה העשרים התגוררו ברוגצ'ב כ-760 יהודים – כשלושה רבעים מכלל תושביה.
רוגצ'ב נפלה בידי הגרמנים בראשית יולי 1941. מיד לאחר כניסת הגרמנים הצטוו יהודי העיירה לעבור לגור ברחוב אחד בלבד ולשאת טלאי צהוב. היהודים נאלצו לעבוד בעבודת כפייה, ושוטרים אוקראינים התעללו בהם. באוגוסט 1941 הוצאו להורג גברים יהודים בני 50-15. ביום הכיפורים תש"ב (1 באוקטובר 1941) רוכזו כל יהודי רוגצ'ב, למעט כ-25-20 בעלי מלאכה ובני משפחותיהם, בבניין המועדון בעיירה. המבוגרים הופרדו מהילדים, הובלו ליער סמוך בדרך לקמני ברוד (Kamennyi Brod) ונרצחו שם. הילדים נשארו כלואים במועדון יומיים קודם שגרמנים בסיוע שוטרים אוקראינים הובילו אותם אל מחוץ לעיירה ורצחו גם אותם.
בעלי המלאכה ובני משפחותיהם הועברו כעבור כחודש לגטו נובוגרד וולינסק (זוויהיל)* (Novograd Volynskiy).