בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים התגוררו בבודה קושלבו כ-500 יהודים – כ-15 אחוזים מאוכלוסייתה.
הגרמנים כבשו את העיירה ב-15 באוגוסט 1941. ב-26 באוקטובר 1941 רוכזו כל יהודי העיירה בגטו בבניין בית הספר, והופקדה עליו שמירה של שוטרים גרמנים ובלרוסים. הספקת מזון מאורגנת לא הייתה, ותושבי הגטו יכלו להשיג מזון רק מהאוכלוסייה המקומית, בדרך כלל באמצעות סחר חליפין. בגלל עבודת הכפייה, הרעב, הצפיפות והיעדר התנאים ההיגייניים מתו רבים. גרמנים שבאו לבודה קושלבו מגומל שדדו יהודים ואנסו נשים.
ב-27 בדצמבר 1941 חוסל הגטו וגרמנים שבאו מגומל רצחו את תושביו – 485 נפשות על-פי תיעוד סובייטי – בקרסני קורגן (Krasnyi Kurgan) הסמוכה לעיירה.
