המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו ברפלובקה כ-600 יהודים – כשליש תושביה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, והיו בהם גם בעלי מנסרה וסיטונאים. הם הסתייעו בקופת הלוואה וחיסכון. בעיירה היה בית ספר עברי של רשת "תרבות" ולידו בית תרבות. בעיירה פעלו מפלגות ציוניות.
בתקופת השלטון הסובייטי, מספטמבר 1939, התיישבו ברפלובקה פליטים יהודים רבים ממרכז וממערב פולין. ב-4 ביולי 1941 נסוגו הסובייטים מהאזור. השליטה בעיר עברה לידי האוקראינים והוקמה בה משטרה אוקראינית, והאוקראינים הם שהחלו בשוד רכוש היהודים ובגיוסם לעבודת כפייה.
הגרמנים נכנסו לעיירה במחצית השנייה של יולי 1941. הם הטילו על היהודים תשלומי כופר וציוו עליהם להקים יודנרט; ביודנרט היו חברים גם נציגים מהמושבות היהודיות הסמוכות אוליזרקה (Olizarka) וז'לוצק (Żoludzk).
ב-1 במאי 1942 הוקם ברפלובקה גטו; הובאו אליו גם יהודים מאוליזרקה, מז'לוצק ומכפרי הסביבה, ומספר התושבים בו היה כ-2,500. ביולי 1942 נרצחו 60 עובדי כפייה יהודים שעבדו מחוץ לעיירה.
גטו רפלובקה חוסל ב-29 באוגוסט 1942; 2,250 תושביו הובלו לבורות בדרך לכפר סוחובולה (Suchowola) ונרצחו שם. עשרות רבות מבני העיירה ברחו ליערות ולכפרים ונעזרו באיכרים פולנים ובאוקראינים בפטיסטים. כמה מהצעירים התארגנו ליחידות לוחמות והצטרפו אחר כך ליחידות של פרטיזנים סובייטים. קבוצה אחרת של בני רפלובקה פרצה לעיירה ונקמה במשתפי פעולה אוקראינים.
כ-30 מיהודי רפלובקה שרדו.