מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת קמיונקה סטרומילובה (Kamionka Strumiłowa), מחוז טרנופול (Tarnopol), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז גליציה
בין שתי מלחמות העולם חיו בבוסק יותר מ-1,500 יהודים – כרבע מתושביה – והתפרנסו בעיקר ממסחר וממלאכה. את הקהילה ניהלו נציגי הזרם הציוני, אך פעל בעיירה מגוון רחב של מפלגות יהודיות ופעלו בה מוסדות חינוך ותרבות יהודיים ואגודות ספורט יהודיות. עם כניסת הסובייטים לבוסק בספטמבר 1939 נפסקה פעילותם של מוסדות הקהילה, ועל בעלי החנויות הופעל לחץ לסגור אותן ולהצטרף לקואופרטיבים.
הגרמנים נכנסו לבוסק ב-1 ביולי 1941. כעבור כשבועיים נעצרו בסיוע המשטרה האוקראינית 28 מנכבדי הקהילה ומשכבת האינטליגנציה שלה והוצאו להורג סמוך לכפר יבלונקה (Jablonka).
ביולי 1941 הוקם בבוסק יודנרט. בראש היודנרט עמד אייזיק מרגלית וסגנו היה מקס פרידמן (Friedman), שהתמנה גם למפקד שירות הסדר היהודי (על-פי גרסה אחרת עמדו בראש היודנרט ישעיה ליכטמן [Lichtman] וגרשון קופלמן [Kupelman]). היודנרט סיפק לגרמנים עובדי כפייה, והללו נשלחו בין השאר למחנות עבודה בקרסנה (Krasne) ובאזור זלוצ'וב (Zloczow). מרבית הגברים והנשים בעיירה עבדו במפעלים באזור. למרות התנאים הקשים המשיכו להתקיים בבוסק חיי דת יהודיים, ובמחצית הראשונה של שנת 1942 למדו קבוצות של ילדים עברית בבית משפחת קרוון (Karavan).
באקציה שעשו הגרמנים בבוסק ב-21 ספטמבר 1942, יום כיפור תש"ג, נלקחו כ-700 יהודים לבורות מחוץ לעיר ונרצחו שם. לאחר האקציה הוקם בבוסק גטו והוקף גדר תיל. הצפיפות בגטו הייתה גדולה, מה גם שהובאו אליו גם שרידים מקהילות של יישובי הסביבה. בסוף 1942 הוקם בבוסק מחנה עבודה, ורוכזו בו בעלי מלאכה יהודים בנפרד משאר תושבי הגטו. בחורף 1942/43 היו שוטרים גרמנים ואוקראינים מתפרצים לגטו מפעם לפעם ורוצחים יהודים. בינואר 1943 הציתו הגרמנים את בניין בית החולים בגטו ורבים מהחולים נספו.
במחצית הראשונה של 1943 התארגנה בגטו קבוצת מחתרת בהנהגתו של יעקב אייזנברג (Eisenberg) וחבריה אספו כמה כלי נשק, אך לבסוף נתפסו ונרצחו בידי הגרמנים.
ב-19 במאי 1943 הועברו כ-300 עובדים ממחנה העבודה בבוסק למחנה העבודה ינובסקה (Janowska) שבפאתי לבוב ונרצחו שם. גטו בוסק חוסל כעבור יומיים, ב-21 במאי – הגברים שנותרו בו הועברו לינובסקה, ואילו הנשים והילדים נרצחו ביער הסמוך. בימים שלאחר מכן נתפסו והוצאו להורג יהודים שהסתתרו בין חורבות הגטו.
כעבור כחודש גילו הגרמנים באזור בוסק שישה בונקרים ובהם כ-140 יהודים מסתתרים. המסתתרים היו חמושים וניסו להתנגד, אך סופם שנרצחו כולם.
