המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Poland ,Boryslaw, תצלום קבוצתי של אנשי המשטרה היהודית בגטו.
ארכיון יד ושם, 52EO8

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בבוריסלב כ-13,000 יהודים שעסקו במסחר ובתעשייה. רבים מהם היו קשורים לתעשיית הנפט המקומית. בשנות השלושים סבלו יהודי העיר מאבטלה וממצב כלכלי קשה, מהפליה ומהתנכלויות אנטישמיות אלימות. בבוריסלב פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, סניפים של אגודת ישראל והבונד, והיו יהודים חברים במפלגה הקומוניסטית הפולנית הבלתי חוקית. בעיר פעלו מוסדות חינוך ותרבות יהודיים ואגודות ספורט יהודיות.
ב-12 בספטמבר 1939 נכבשה בוריסלב בידי הגרמנים ומיד החלו פגיעות ביהודים, אך כניסתו של הצבא האדום לעיר ב-24 בספטמבר מנעה את המשכן. בימי השלטון הסובייטי נפסקה פעילותם של מוסדות הקהילה והמסחר היהודי הצטמצם מאוד, אך לא ניכרה פגיעה ממשית בחיי הדת.
הגרמנים שבו וכבשו את בוריסלב ב-1 ביולי 1941. למחרת נרצחו ברחובות כ-300 יהודים בידי אוקראינים ופולנים, בסיוע גרמנים. ב-12 וב-22 ביולי 1941 רצחה המשטרה האוקראינית 43 יהודים. כעבור ימים אחדים הוקם בבוריסלב יודנרט בראשותו של מיכאל הרץ (Herz), ובאוגוסט 1941 הוקם שירות סדר יהודי בפיקודו של אדם ששמו יונס (Jonas). מאות מיהודי בוריסלב הועסקו בעבודת כפייה בעיר או נחטפו למחנות עבודה סמוכים. היודנרט המקומי היה נתון ללחצים כבדים לספק את מכסות העובדים, ונזקק לסיוע של שירות הסדר היהודי. ב-29-27 בנובמבר 1941 עצרו שוטרי גסטפו ואורפ"ו בפיקודו של וופר (Wuepper) כ-800 מיהודי העיר והוציאו אותם להורג ביער הסמוך. רבים מהנרצחים נמנו עם הפעילים הקומוניסטים בעיר או בני משפחותיהם.
בחודשים שלאחר מכן טיפל היודנרט במגפת הטיפוס שפרצה, חילק מזון לנזקקים והקים סדנאות שיבטיחו לעובדים בהן אישורי עבודה. מספר עובדי הסדנאות גדל בהדרגה והגיע ביולי 1942 ליותר מ-3,000. תכניות הגרמנים לרכז את יהודי בוריסלב בגטו בחורף או באביב 1942 נדחו בינתיים, בעיקר בגלל התפרצות המגפה.
בסוף יולי 1942 פקדו הגרמנים על היודנרט להכין רשימות לקראת העברת היהודים למזרח, אך היודנרט הגיב בחשדנות והשתהה בהכנתן. הגרמנים לא חיכו, ובאקציה שעשו ב-8-6 באוגוסט 1942 גורשו לבלז'ץ כ-4,000 מיהודי בוריסלב, ואִתם עוד כאלפיים יהודים תושבי עיירות סמוכות. זקנים, חולים וילדים קטנים נרצחו במקום. על האקציה פיקד רוברט גשוונטנר (Robert Gschwendtner) והיו מעורבים בה בין השאר קציני הס"ס פון וילהאוס (von Willhaus) וריכרד רוקיטה (Richard Rokita). התעשיין הגרמני ברטולד בייץ (Berthold Beitz) שפעל באזור הצליח להציל במהלך האקציה כ-250 יהודים, ובהם עובדיו וגם נשים וילדים.
לאחר הגירוש הוקמו בשכונות עוני בבוריסלב שני גטאות נפרדים, לא מגודרים, צפופים ביותר. באחד הגטאות פעל בית חולים ובו 55 מיטות. בספטמבר 1942 נמלט ראש היודנרט מיכאל הרץ למקום מסתור ובמקומו התמנה היינריך כהנא. שוטרים יהודים רבים התפטרו לאחר שנאלצו להשתתף באקציה של אוגוסט, ועל שירות הסדר היהודי השתלט, בתמיכת הגרמנים, ולק אייזנשטיין.
בתקופה זו החלו בעיר ניסיונות הצלה. יהודים ניסו לחצות את הגבול להונגריה ואחרים הכינו מקומות מסתור בגטו או ביערות הסביבה. בגטו נוסדה קבוצת מחתרת של כ-20 פעילים – מרביתם פועלים ומהנדסים במפעל למוצרי נפט – בראשותו של המהנדס מ' מורגנהולץ. חברי הקבוצה הצליחו להניח את ידיהם על כמות גדולה של חומרי גלם ומוצרים של המפעל וניסו לפעול בתיאום עם הפרטיזנים.
באקציה שהתנהלה בפיקודו של הלמוט בראונליכט (Helmut Bräunlich) ב-24-23 באוקטובר 1942 גורשו מבוריסלב לבלז'ץ עוד 1,020 יהודים (על-פי מקור אחר כ-1,500). גם הפעם פעל בייץ להצלת יהודים והצליח להציל כ-150 בני אדם.
לאחר אקציה זו נסגרו הגטאות בעיר ובעלי המקצוע הועברו למחנה נפרד. בנובמבר 1942 עבדו במפעלים שונים כ-1,750 פועלים יהודים. עוד כ-2,000 יהודים גורשו במהלך נובמבר; רובם נרצחו בבלז'ץ, כמה מהם שולחו למחנה ינובסקה (Janowska).
בראשית דצמבר 1942 נשארו בגטאות של בוריסלב כ-2,000 יהודים, ועוד כ-1,500 יהודים במחנה. ב-17-16 בפברואר 1943 נרצחו סמוך לעיר 600 יהודים. בגטו נותרו רק קבוצות של בעלי מקצועות חיוניים וכמה מבני משפחותיהם. מרביתם נרצחו בין 25 במאי ל-2 ביוני 1943, ומיעוטם הועברו למחנה העבודה במקום.
במצוד של הגרמנים והאוקראינים אחרי המסתתרים בעיר ובסביבותיה נתפסו מרביתם ונרצחו. מחנה העבודה חוסל בין אפריל ליולי 1944.