בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בביסטשיצה כ-150 יהודים. הם עסקו בעיקר במלאכה, מסחר וחקלאות ונעזרו בארגוני סעד יהודיים שונים. בעקבות כניסת הסובייטים לעיירה בספטמבר 1939 הולאמו או נסגרו חנויות פרטיות והוקמו קואופרטיבים.
ביסטשיצה נפלה בידי הגרמנים ב-24 ביוני 1941. זמן קצר לאחר מכן הוקם בעיירה יודנרט. היהודים חויבו לשאת טלאי צהוב, הוטלו עליהם הגבלות תנועה, וקצתם נלקחו לעבודת כפייה ולמחנות עבודה. כעבור זמן מה רוכזו היהודים בצפיפות רבה ברובע בעיירה שהוכרז גטו.
הגרמנים חיסלו את גטו ביסטשיצה ב-24 באוקטובר 1942. רק אחדים מתושביו שרדו במסתור.