המכון הבין-לאומי לחקר השואה

באמצע שנות העשרים התגוררו באובולצי כ-300 יהודים. רבים מהם עבדו בחקלאות ובתקופת השלטון הסובייטי התארגנו בקולחוז.
הגרמנים כבשו את הכפר בין 6 ל-8 ביולי 1941. ב-26 באוגוסט 1941 רוכזו כ-30 משפחות יהודיות בשני בניינים של בית ספר. הבניינים הפכו לגטו והופקדה עליהם שמירה של הגרמנים. היהודים הצטוו לשאת סרט זרוע שעליו מגן דוד צהוב. יהודים בני 13 ומעלה נשלחו לעבודת כפייה. בוריס אנטין (Entin) נתמנה ל"זקן היהודים".
באביב 1942, לאחר שנודע לתושבי הגטו שבעיירה הסמוכה סמוליאני (Smolyany) נרצחו ב-5 באפריל כל היהודים, עזבו את הגטו כ-60 יהודים בראשותו של סמיון יופיק (Semion Yofik), היושב ראש לשעבר של הקולחוז היהודי, וברחו ליערות. קצתם עברו לצד הסובייטי דרך החזית; רבים הצטרפו לפרטיזנים.
ב-4 ביוני 1942 רצחו הגרמנים באתר סמוך את כל היהודים שנשארו בגטו.