המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בראשית המאה העשרים ישבו בגריצב כאלף יהודים והיו רוב התושבים בעיירה. בימי השלטון הסובייטי פעלה בעיירה "מועצה יהודית ממלכתית" והיה בה בית ספר ששפת ההוראה בו הייתה יידיש.
הגרמנים כבשו את גריצב ב-5 ביולי 1941. מעטים מיהודי המקום התפנו מזרחה לפני הכיבוש. היהודים נצטוו לתלות בחזיתות בתיהם מגן דוד גדול. עשרה יהודים נלקחו בני ערובה בידי הגרמנים, ולאחר מעצר של יממה נורו למוות.
בתחילת אוגוסט 1941 רוכזו היהודים בגטו. צפיפות, רעב, קור ועבודות כפייה קשות גרמו שיעורי תמותה גבוהים.
ב-4 באוגוסט 1941 ריכזו הגרמנים את היהודים בבניין בית הספר. 280 גברים הופרדו מבני משפחותיהם, הולכו ליער סמוך ונורו שם למוות. הנותרים נצטוו לחזור לגטו בלי שידעו מה עלה בגורלם של הגברים.
באביב 1942 הועברו יהודי גריצב לגטו סטרוקונסטנטינוב (Starokonstantinov), וגורלם היה כגורלם של יהודי המקום.
כ-14 מיהודי גריצב ובראשם יצחק בילק הצטרפו לפרטיזנים ונפלו בקרבות.