המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין מלחמות העולם התגוררו בדומביה יותר מ-1,100 יהודים – כשליש מאוכלוסייתה. רובם עסקו באריגה, במסחר ובתעשיית הבירה והמשקאות החריפים. בעיירה הוקם איגוד מקצועי יהודי של בעלי מלאכה וכן בנק קואופרטיבי. בדומביה פעלו מפלגות ציוניות, אגודת ישראל והבונד.
עם הכיבוש הגרמני ב-6 בספטמבר 1939 הוטלו על יהודי דומביה גזרות כמו במקומות אחרים. בדצמבר 1939 נצטוו היהודים לשאת סרטי זרוע צהובים.
בקיץ 1940 הוקם בעיירה גטו, שהיה בתחילה גטו פתוח. בסוף הקיץ גורשו מהגטו 200 יהודים (מהם 50 נשים) למחנות עבודה באזור פוזנן (Poznan).
גטו דומביה חוסל באקציה שנמשכה בין 14 ל-17 בדצמבר 1941, וכ-1,000 היהודים שנותרו בו גורשו למחנה ההשמדה חלמנו.