המכון הבין-לאומי לחקר השואה
האנציקלופדיה של הגטאות
+ חיפוש במאגר
אוז’רוב (Ożarów)
מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת אופטוב (Opatów), מחוז קילצה (Kielce), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז רדום
מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת אופטוב (Opatów), מחוז קילצה (Kielce), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז רדום
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו באוז'רוב כ-3,200 יהודים – כשני שלישים מאוכלוסייתה. תושבים יהודים היו בעליהם של בית חרושת לזכוכית, מנסרה, טחנת קמח, בתי מלאכה לעיבוד עורות ועוד. היו בעיירה חיי תרבות יהודיים פעילים ופעילות פוליטית ערה, והיו סניפים של התנועות הציוניות, של הבונד ושל אגודת ישראל.
הגרמנים כבשו את אוז'רוב בראשית ספטמבר 1939, וכמעט מיד החלו לחטוף יהודים ברחובות לעבודת כפייה. בראשית אוקטובר 1939 נצטוו היהודים להקים יודנרט. היודנרט, שחבריו היו מנכבדי הקהילה, נדרש לתת לגרמנים רשימות מעודכנות של היהודים בעיירה וכן לספק לפי דרישה עובדי כפייה לעבודה בהשגחתם של שוטרים פולנים או ז'נדרמים גרמנים.
בתחילת 1940 החרימו הגרמנים את כל העסקים שבבעלות יהודים. ההחרמה לוותה בהכאות ובמעשי התעללות. כעבור זמן מה נצטוו יהודים מכל רחבי העיירה להעתיק את מגוריהם אל הרובע היהודי, אם כי הרובע לא גודר ולא נסגר. הם גם חויבו לשאת סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד, נאסר עליהם ללכת על המדרכות ולבוא במגע עם לא יהודים, ועל דלתות בתיהם הם חויבו להציג שלט שנכתב עליו Jude.
בדצמבר 1940 הובאו לאוז'רוב 706 יהודים חסרי כל מוולוצלווק (Wloclawek). היודנרט שיכן אותם בשני בתי מדרש, והקהילה סייעה להם בציוד, בגדים ומזון. במרס 1941 הגיעו לאוז'רוב 100 יהודים שגורשו מווינה, ו-792 יהודים שגורשו מקילצה וממקומות אחרים במחוז רדום, וגם הם שוכנו בבתי מדרש. הצפיפות ברובע גדלה ופרצה בו מגֵפת טיפוס.
באפריל 1941 הוטל על יהודי אוז'רוב קנס גדול, ולאחר מכן הם אולצו למסור גם את הפרוות שהיו ברשותם.
בתחילת ינואר 1942 גודר הרובע היהודי, שאוכלוסייתו מנתה כ-4,500 נפשות, והפך לגטו סגור.
בקיץ 1942, כשהחלו הגירושים למחנות ההשמדה, בחרו הגרמנים באוז'רוב, ששכנה בצומת דרכים, לשמש מקום ריכוז ליהודים מהמחוז. לגטו הובאו 1,349 יהודים ממחוז רדום, ובו בזמן קיצצו הגרמנים במספר כרטיסי המזון לעובדים מהגטו לכדי שישית, כבשאר הגטאות במחוז. קבוצות גדולות של צעירים יהודים שולחו מהגטו למחנות עבודה והועסקו שם שעות ארוכות במפעלים גרמניים תמורת מזון דל.
בסוף אוקטובר 1942 חוסל הגטו. היהודים נצטוו להתאסף בכיכר והורשו להביא כלי מיטה, כלי אוכל ובגדים. אנשי ס"ס הפרידו מהם 25 גברים ולקחו אותם לתחנת המשטרה. שאר היהודים הובלו לתחנת הרכבת תחת השגחה של אנשי ס"ס ושוטרים אוקראינים. רבים, בעיקר זקנים וילדים, נורו בדרך בידי השומרים, והשאר גורשו למחנה ההשמדה טרבלינקה.
היהודים שהושארו באוז'רוב הועסקו באיסוף רכוש שהותירו אחריהם המגורשים ובניקוי רחובות הגטו. כשסיימו, הוצעדו מהעיר ברגל לכיוון סנדומייז' (Sandomierz), ובדרך נורו למוות בידי המלווים האוקראינים וגופותיהם הושלכו לבארות.