המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות חיו בדזיגובקה פחות מ-1,000 יהודים. במלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918) נפגעו היהודים קשות מפוגרומים, ורבים מהם עזבו את העיירה. בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים התפרנסו יהודים רבים מחקלאות, ואחרים עסקו במסחר ובמלאכה. בימי השלטון הסובייטי הוקמו בדזיגובקה קואופרטיבים חקלאיים של יהודים. באמצע שנות העשרים הוקמה בעיירה מועצה יהודית ממלכתית שניהלה את דיוניה ביידיש, והוקם בה גם בית ספר ששפת הלימודים בו הייתה יידיש.
הגרמנים כבשו את דזיגובקה ב-18 יולי 1941, ובתוך ימים אחדים רוכזו יהודיה בגטו. ב-1 בספטמבר 1941 סופחה העיירה לטרנסניסטריה שבשלטון רומניה. לגטו הובאו כ-100 יהודים מגורשים מבוקובינה (Bucovina) ומבסרביה (Bessarabia). היהודים הועסקו בעבודות כפייה, וקבוצה של יהודים נלקחה לניקולייב (Nikolaev) לבניית גשר. בגטו היה שירות סדר יהודי.
עם שחרורה של דזיגובקה באמצע מרס 1944 נשארו בה כמה מאות יהודים.