המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בשנות העשרים התגוררו בדמיטרייב לגובסקי כ-180 יהודים – כארבעה אחוזים מכלל תושביה. ערב מלחמת העולם השנייה ירד מספרם של היהודים בה ל-110.
דמיטרייב לגובסקי נפלה בידי הגרמנים ב-8 באוקטובר 1941. באותה העת נותרו בה 16 יהודים בלבד. נאסר עליהם לעסוק במקצועותיהם, והם נצטוו לשאת טלאים צהובים בצורת מגן דוד.
באוקטובר 1941 הוכרחו היהודים לעבור לבית אחד, מעין גטו. בכניסה אליו נתלה שלט: "הכניסה ללא-יהודים אסורה", וכל מגע עם הסביבה נאסר עליהם. היהודים נוצלו לעבודות כפייה מסוכנות כמו העברת פצצות אוויר שלא התפוצצו והועסקו גם בפינוי הריסות. נוסף על נישול היהודים מכל רכושם הם גם חויבו לשלם מדי חודש בחודשו קנס כספי גבוה.
במרס 1943, עם התקדמות הצבא הסובייטי, ניסו היהודים להימלט, אך רובם נתפסו והוצאו להורג. רק אחדים הצליחו לשרוד.