בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בהרמנוביצ'ה כ-350 יהודים – כשליש תושביה. רובם עסקו במסחר ובמלאכה.
הרמנוביצ'ה נכבשה בידי הצבא האדום במחצית השנייה של ספטמבר 1939.
הגרמנים כבשו את הרמנוביצ'ה בסוף יוני 1941, וביום הראשון לכיבוש רצחו שני יהודים. ב-5 ביולי 1941 ציוו הגרמנים על הרב יצחק אלפרוביץ', רב הקהילה, להקים יודנרט של חמישה חברים שמונו לתפקיד בעל כורחם.
ב-10 ביולי 1941 הצטווה היודנרט להקים גטו ברחוב אחד ולרכז שם את כל היהודים. כמו כן הוטל על היודנרט למסור לידי הגרמנים כמות גדולה של חפצי ערך ולגייס עובדי כפייה. אותם עובדים הועסקו בין היתר ארבעה חודשים בהובלת עצים בנהר.
גטו הרמנוביצ'ה חוסל ב-10 בנובמבר 1941 ויושביו פונו לגטו שרקובשצ'יזנה (Szarkowszczyzna).
