המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין מלחמות העולם חיו בוויז'ווה כ-400 יהודים – כחמישית מתושביה. רובם חיו בוויז'ווה החדשה שהתפתחה ליד תחנת הרכבת והתפרנסו ממלאכה. היו בהם סנדלרים, חייטים, נגרים ונפחים, מעט רוכלים וסוחרים זעירים וגם שלושה בעלי טחנות קמח.
אין מידע על קורות העיירה בימי השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 עד יוני 1941).
הגרמנים כבשו את ויז'ווה ב-27 ביוני 1941. בעיירה הוקמו מוסדות ממשל ומשטרה אוקראיניים, ואלה החלו בשוד היהודים ואף רצחו כמה מהם. היהודים הצטוו לשאת סרט שרוול ועליו מגן דוד כחול, הוטל עליהם עוצר משבע בערב עד שבע בבוקר, הם נלקחו לעבודת כפייה, והוחרמו מהם חיות המשק ומצרכים בסיסיים רבים.
ב-5 באוגוסט 1941 נרצחו 260 מיהודי העיירה בדרך לעיירה מצ'ייוב (Maciejow).
בקיץ 1942 רוכזו יהודי ויז'ווה בגטו פתוח יחד עם יהודים מכפרי הסביבה. בסוף אוגוסט 1942 נרצחו כולם. ערב החיסול הציתו היהודים בתים רבים ועשרות ברחו, אבל רק אחדים ניצלו.