המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב פרוץ המלחמה חיו בז'גר כ-1,000 יהודים – כ-18 אחוזים מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממלאכה, מחקלאות וממסחר. עם מוסדות החינוך והדת בעיירה נמנו חדרים, בית ספר, תלמוד תורה, ישיבה וארבעה בתי מדרש.
עם סיפוח ליטא לברית המועצות ב-1940 פוזרו כל הארגונים והמפלגות הציוניים בז'גר. אחדים מבתי המסחר הולאמו. ב-14 ביוני 1941 הוגלו לסיביר כמה יהודים מבני העיירה.
ב-25 ביוני 1941 נפלה ז'גר בידי הגרמנים, שקיבלו סיוע מליטאים מקומיים. מאות מיהודי ז'גר נכלאו בבית הכנסת המקומי ועברו התעללות קשה. עשרות מהם נורו למוות.
בתחילת יולי 1941 רוכזו כל יהודי ז'גר בשכונה אחת שהוקצתה לגטו. בגטו רוכזו גם יהודים רבים מעיירות סמוכות, ומספר תושביו הגיע ליותר מ-7,000.
יהודי גטו ז'גר גויסו לעבודות כפייה קשות וספגו השפלות רבות מידי ליטאים ולטווים שהיו מתפרצים לגטו מפעם לפעם.
ב-2 באוקטובר 1941 נקראו כל היהודים לכיכר השוק, והמפקד הגרמני הודיע להם שהם מועברים למקום עבודה חדש במקום אחר. עוד הוא נואם לפניהם, ועל-פי אות שקיבלו מהגרמנים התפרצו לכיכר ליטאים חמושים והחלו לירות ביהודים בנשק אוטומטי. במהלך הטבח הזה היו כמה ניסיונות התנגדות ויהודים רבים ניסו להימלט. את היהודים שנשארו בחיים, ובכללם מרבית הנמלטים שנתפסו, העבירו ליטאים חמושים לפרק של נרישקין (Narishkin), ושם ירו בהם למוות וקברו אותם. ילדים ותינוקות נרצחו בהטחת ראשיהם כנגד העצים. רבים הושלכו לבורות בעודם חיים. רק יהודים אחדים ניצלו מן הטבח.