המכון הבין-לאומי לחקר השואה
האנציקלופדיה של הגטאות
+ חיפוש במאגר
זוויירצ'יה (Zawiercie)
מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז קילצה (Kielce), פולין
מקום בזמן המלחמה: שלזיה עילית
מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז קילצה (Kielce), פולין
מקום בזמן המלחמה: שלזיה עילית
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בזוויירצ'יה כ-7,000 יהודים – כרבע מתושביה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר ומלאכה וכן מתעשיית ההלבשה ומתעשיית המתכת. בית דפוס בבעלות יהודים מילא תפקיד מרכזי בחיי התרבות בעיר. בעיר פעלו איגודים מקצועיים של סוחרים זעירים ובעלי מלאכה, שני בנקים, קופת גמ"ח וחברות צדקה. בין מלחמות העולם פעלו בזוויירצ'יה מפלגות ציוניות שונות ואגודת ישראל. בעיר היו חדרים מסורתיים, תלמוד תורה וישיבה וכן בית ספר וגן ילדים של רשת "תרבות". ב-1926 נתמנה ראש הקהילה, א' בורנשטיין, לראש העיר.
בפוגרומים שהיו בזוויירצ'יה ב-1919 וב-1921 נרצחו כמה יהודים, ורוב יהודי העיר נפגעו בהם – אם בגופם, אם ברכושם.
הגרמנים נכנסו לזוויירצ'יה ב-4 בספטמבר 1939 והחלו בחטיפת יהודים לעבודת כפייה ובמעשי התעללות. ב-27 בספטמבר 1939 הטילו הגרמנים על היהודים תשלום כופר גבוה.
בתחילת 1940 הוחרמו כל עסקיהם של היהודים. ב-5 בינואר 1940 הוטל קנס של 10 זלוטי על כל יהודי תושב העיר. באפריל 1940 הובאו לזוויירצ'יה 600 פליטים יהודים מאזור צ'יישין (Cieszyn).
בספטמבר 1941 הוקם בזוויירצ'יה גטו וכונן יודנרט; על היודנרט הוטל לספק לגרמנים עובדי כפייה.
בחורף 1940/41 נדרשו היהודים למסור את כל דברי הערך, הריהוט והפרוות. ב-22 ביולי 1941 רצחו הגרמנים שבעה יהודים שהואשמו בקומוניזם. מספר היהודים בעיר ב-1941 היה כ-5,500.
באקציה שעשו בזוויירצ'יה במאי או באוגוסט 1942 אנשי ס"ס וגסטפו וז'נדרמים גרמנים, בסיוע שוטרים פולנים, גורשו כ-2,000 מתושבי הגטו לאושוויץ. לאחר האקציה הוקם בזוויירצ'יה בית חרושת למדים של חיל האוויר הגרמני ובתחילת 1943 עבדו בו כ-2,500 יהודים.
בסוף 1942 החלה לפעול בזוויירצ'יה מחתרת של חברי "השומר הצעיר" בראשותו של ברל שוורץ. מרדכי אנילביץ' מוורשה ביקר אצל חברי המחתרת. המחתרת הבריחה משפחות יהודיות אל מעבר לגבול, לסלובקיה. כמה מהמוברחים נתפסו ונרצחו.
גטו זוויירצ'יה חוסל באוגוסט 1943. אנשי ס"ס וגסטפו וז'נדרמים גרמנים, בסיוע שוטרים פולנים, גירשו לאושוויץ 7,000-6,000 יהודים – מקומיים ופליטים שהובאו ממקומות אחרים. אנשי היודנרט נרצחו בעיר לפני הגירוש. בבית החרושת למדים נשארו כ-500 פועלים שגירושם נדחה בהיותם עובדים חיוניים, והם גורשו לאושוויץ ב-18 באוקטובר 1943.