המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בזשקייוויצ'ה כ-200 יהודים והיו רוב התושבים בה. ההרס שנגרם לעיירה במלחמת העולם הראשונה הותיר את תושביה בחוסר כל. הפעילות הכלכלית בעיירה חודשה בעזרתם של הג'וינט וארגוני סיוע יהודיים אחרים, ומרבית יהודי זשקייוויצ'ה חזרו לעסוק ברוכלות, בחנוונות ובמלאכה.
זשקייוויצ'ה נכבשה בידי הצבא האדום ב-17 בספטמבר 1939. חנויות ועסקים פרטיים הולאמו או נסגרו, והוקמו קואופרטיבים.
עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים בסוף יוני 1941 החלה ההתעללות ביהודים. הם נלקחו לעבודת כפייה, חויבו לשאת טלאי צהוב, ותנועתם הוגבלה.
כעבור זמן מה הוקם בזשקייוויצ'ה גטו. כמו כן נתמנה בה יודנרט והצטווה לטפל בגיוס עובדי כפייה. הגטו חוסל ביוני 1942. על-פי גרסה אחת רוכזו תושביו ונורו למוות ביער סמוך מחוץ לעיירה; על-פי גרסה אחרת הם פונו לגטו סמורגוניה (Smorgonie), ובאוקטובר 1942 הועברו עם יהודי המקום לגטו אושמיאנה (Oszmiana) ונרצחו שם.