המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בשלהי המאה התשע-עשרה ישבו בטומשפול כ-4,500 יהודים שהיו רוב התושבים בה. במארס 1920, בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918), רצחו חיילים של הצבא הלבן 25 מיהודי טומשפול ופצעו כ-210 מהם. בתקופת השלטון הסובייטי היו בטומשפול מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר וגני ילדים שפעלו ביידיש. רוב יהודי העיירה עסקו במלאכה ובמסחר, עד שחוסל המסחר הפרטי בראשית שנות השלושים. כמה מהיהודים החלו לעבוד בחקלאות והתארגנו בקולחוז יהודי. ערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות חיו בטומשפול כ-1,800 יהודים.
בעקבות פלישת הגרמנים ב-22 ביוני 1941 גויסו גברים יהודים רבים מטומשפול לצבא האדום. הגרמנים כבשו את טומשפול ב-20 ביולי 1941. כעבור כמה ימים נצטוו היהודים לשאת סרט שרוול לבן ועליו מגן דוד שחור. ב-25 ביולי 1941 נורו למוות שישה מיהודי העיירה. ככל הנראה ב-11 באוגוסט 1942 אספו הגרמנים כ-160 מיהודי העיירה (על-פי מקור אחר כ-240), ורצחו את כולם בבית הקברות היהודי.
בסוף אוגוסט 1941 סופחה טומשפול לטרנסניסטריה שבשלטון רומניה. בדצמבר 1941 הוקם בעיירה גטו והוקף גדרות תיל, והתושבים היהודים רוכזו בו בצפיפות גדולה. הוקם ועד של 12 חברים, וזלמן ברונפמן מונה לעמוד בראשו. בגטו רוכזו גם יהודים מיישובים סמוכים ומבסרביה (Bessarabia). ליהודים הותר לצאת מהגטו רק כדי להביא מים, וגם זאת רק בקבוצות קטנות. היהודים עבדו בעבודת כפייה. רבים חלו בגלל הרעב והצפיפות. קבוצות נשים יהודיות הפרו את הוראות הוועד ואספו תרומות למען הנזקקים והחולים. יחידים אוקראינים העבירו ליהודים מזון דרך גדר התיל. בגטו התקיימו תפילות מדי יום. בשנת 1943 נמנו בגטו כ-1,100 יהודים.
טומשפול שוחררה ב-16 במרס 1944.