המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב הכיבוש הגרמני חיו בטרישיק כמאתיים יהודים – יותר מעשרה אחוזים מאוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממלאכה, ממסחר זעיר ומחקלאות. בטרישיק פעלו בית ספר של רשת "תרבות" ובנק עממי יהודי. עם סיפוח ליטא לברית המועצות ב-1940 הולאמו רוב המפעלים והחנויות בעיירה, ונסגר בית הספר העברי.
הגרמנים כבשו את טרישיק ב-25 ביוני 1941. לאחר הכיבוש פשטו ליטאים על בתי היהודים ושדדו את רכושם. באמצע יולי 1941 הועברו כל יהודי טרישיק למעין גטו בגורן שבאחוזה בפאתי העיר. המקום הוקף בגדר תיל והוצבו סביבו שומרים ליטאים. כשבעים הגברים שהיו בגטו הוצאו ממנו כעבור כמה ימים – באמתלה שהם נלקחים לעבודת כפייה – ונורו למוות בידי ליטאים. הנשים והילדים נשארו בגורן עד שבתחילת אוגוסט נאמר להם שהם עומדים להצטרף לגברים. הנשים והילדים הובלו לגרוזד (Gruzdziai) והוחזקו שם כשבוע בשדה פתוח, מופקרים להתעללות של השומרים הליטאים. באמצע אוגוסט 1941 הועברו כולם לגטו בז'גר* (Zagare), וב-2 באוקטובר 1941 נרצחו שם עם יהודי המקום.