מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת בורשצ'וב (Borszczów), מחוז טרנופול (Tarnopol), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז גליציה
בראשית שנות העשרים של המאה העשרים ישבו בעיירה יז'ייז'ני 1,300 יהודים והיו רוב התושבים בה. מנדל מייברגר (Meiberger), יושב ראש ועד הקהילה, כיהן בעבר לזמן מה בתפקיד ראש העיירה. היהודים התפרנסו בעיקר ממלאכה וממסחר זעיר. בעיירה פעלו תלמוד תורה ובית ספר עברי משלים של רשת "תרבות", וכן פעלו בה כמה מפלגות ותנועות נוער, בעיקר ציוניות.
במחצית השנייה של ספטמבר 1939 נכבשה יז'ייז'ני בידי הצבא האדום. הפעילות הציבורית היהודית שותקה, המסחר הפרטי פסק בהדרגה, ובעלי המלאכה התארגנו בקואופרטיבים. לעיירה הגיעו פליטים יהודים ממערב פולין, ובקיץ 1940 גורשו קצתם לפנים ברית-המועצות. בעקבות פלישת הגרמנים לברית-המועצות ב-22 ביוני 1941 גויסו צעירים מיהודי העיירה לצבא האדום. בשלהי יוני פינו הסובייטים את יז'ייז'ני, ואתם התפנו מהעיירה כמה עשרות יהודים.
ב-8 ביולי 1941 נכבשה העיירה בידי צבא הונגריה, בעלת בריתם של הגרמנים. חיילים הונגרים חטפו יהודים לעבודת כפייה בתיקון נזקי המלחמה בכבישים ובגשרים. המוסדות המקומיים עברו לידי לאומנים אוקראינים, ושוטרים אוקראינים עשו חיפושים בבתי יהודים, שדדו רכוש ואסרו חשודים באהדה לסובייטים. כוונתם להוציא להורג כמה גברים יהודים סוכלה בהתערבותם של אוקראינים מתונים. פעילי ציבור יהודים הקימו ועד כדי לסייע ליהודים ולייצגם לפני השלטונות.
בספטמבר 1941 עברה יז'ייז'ני לשלטון הגרמנים. ביודנרט שהוקם בעיירה בפקודתם היו חברים כמה מאנשי הוועד הקודם, ובראשם מנדל מייברגר.
באוקטובר 1941 רוכזו היהודים בגטו פתוח, לא מגודר, ברובע היהודי, ונאסר עליהם לצאת מתחומו. היהודים נצטוו למסור לגרמנים כלי כסף וחפצי ערך והוטלו עליהם עבודות כפייה. בדצמבר 1941 נשלחו כ-100 יהודים למחנה עבודה, ובאפריל 1942 נחטפו שוב קבוצות יהודים למחנות עבודה. ועד ציבורי שהקים היודנרט סייע לכלואים ושלח להם חבילות מזון ובגדים, אך מרביתם נספו במשך הזמן בגלל התנאים הקשים ששררו במחנות. בקיץ 1942 גורשו ליז'ייז'ני מאות יהודים מיישובי הסביבה.
באקציה שהייתה בגטו ב-26 בספטמבר 1942 גורשו מהעיירה כ-900 יהודים להשמדה בבלז'ץ. הזקנים נרצחו במקום. עם הנרצחים במקום נמנו גם ראש היודנרט וכמה מחבריו. יהודים אחדים הצליחו לפרוץ בדרך מהקרונות ולחזור ליז'ייז'אני.
באוקטובר 1942 גורשו כ-600-500 יהודים נוספים לגטאות בערים סמוכות, ובהן טלוסטה (Tluste) ובורשצ'וב. קומץ היהודים שנותרו ביז'ייז'ני עבדו בפינוי פסולת ובמיון הרכוש שנשאר בגטו, וחיפשו דרכי הצלה. קצתם הצטרפו למחנות עבודה בחוות חקלאיות בסביבה, אחרים ניסו למצוא מסתור בבתי מכרים נוצרים. בזמן חיסול הגטו ולאחר מכן נמלטו מאות יהודים מיז'ייז'ני ומסביבותיה ליערות הסביבה, אך בתוך כמה חודשים נתפסו רובם ונרצחו.
