המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו ביז'יורי כ-870 יהודים – כמחצית תושביה. מרביתם עסקו במסחר ובמלאכה. ביז'יורי פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות, ובהן תנועות ציוניות והבונד, ועם מוסדות החינוך היהודי נמנו בית ספר של רשת "תרבות", בית ספר יידישאי וספרייה יהודית.
בעקבות כיבוש יז'יורי בידי הצבא האדום במחצית השנייה של ספטמבר 1939 נאסרה פעילותן של מפלגות יהודיות, נסגרו חנויות פרטיות והוקמו קואופרטיבים. בבתי הספר היהודיים לימדו מעתה ביידיש לפי תכנית הלימודים הסובייטית.
ב-22 ביוני 1941 הפציצו הגרמנים סמוך ליז'יורי רכבת עמוסת פליטים יהודים, ומאות מהם, קצתם פצועים, הגיעו לעיירה. במקביל נמלטו רבים מיהודי יז'יורי מזרחה, אך הגרמנים תפסו את קצתם והחזירו אותם בכוח.
יז'יורי נפלה בידי הגרמנים בסוף יוני 1941. לאחר הכיבוש הוחרם רכוש היהודים ורבים מהם גויסו לעבודת כפייה. באוגוסט 1942 הועברו היהודים שבעיירה לגטו. ב-2 בספטמבר 1942 חיסלו הגרמנים את הגטו על-ידי העלאתו באש ושילוח 1,370 יושביו למחנה המעבר בקלבסין (Kielbasin). יהודי יז'יורי, יחד עם יהודי עיירות אחרות, גורשו משם לאחר כמה שבועות, מרביתם למחנה ההשמדה טרבלינקה, והשאר לאושוויץ.