המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בווידוקלה כ-160 יהודים. מרביתם התפרנסו ממסחר, מלאכה וחקלאות. בעיירה פעלו חדר ובית ספר של רשת "תרבות". עם סיפוחה של ליטא לברית-המועצות ב-1940 שותקו החיים הפוליטיים היהודיים בווידוקלה והולאמו עסקים פרטיים.
וידוקלה נכבשה בידי הגרמנים ב-23 ביוני 1941. הגזרות על היהודים הוטלו כמעט מיד: היהודים חויבו לשאת טלאי צהוב, רכושם נשדד, והם נלקחו לעבודות כפייה משפילות. כמה גברים יהודים שהואשמו בקשר עם הקומוניסטים נעצרו ולא נראו עוד.
כעבור זמן מה נצטוו כל הגברים בני 14 ומעלה להתייצב בבניין המועצה המקומית. הקשישים שבהם נכלאו בבית המדרש, והשאר רוכזו עם גברים יהודים מנימוקשט (Nemaksciai) והועסקו בעבודות מפרכות. ב-24 ביולי 1941 נרצחו כולם יחד עם קשישי הקהילה.
הנשים והילדים היהודים שנותרו בווידוקלה הועברו למעין גטו שהוקם בבית הכנסת ובארבעת הבתים הסמוכים לו והועסקו בעבודות ניקיון. ב-22 באוגוסט 1941 נרצחו כולם בידי ליטאים בבית הקברות היהודי ונקברו בקבר אחים.