המכון הבין-לאומי לחקר השואה

לאחר מלחמת העולם הראשונה התגוררו באוסיאקוב כ-700 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. בקהילה פעלו מוסדות תמיכה וסעד וכן ספרייה ואגודת ספורט יהודית.
לאחר כיבוש העיירה בספטמבר 1939 עזבו מקצת היהודים את אוסיאקוב, אחרים גורשו בידי הגרמנים, ובסוף אוקטובר 1939 היו בה כ-600 יהודים. בפקודת שלטונות הכיבוש הוקם יודנרט. במהלך שנת 1940 סולקו היהודים בהדרגה מדירותיהם, האזור שרוכזו בו הפך לגטו, וממנו שולחו קצתם למחנות עבודה.
בקיץ 1942 החלו השלטונות הגרמניים להיערך לקראת חיסולם של יהודי נפת ויילון. ביולי 1942 הועברו לאוסיאקוב 500 יהודי קיילצ'יגלוב (Kielczyglow) הסמוכה. במחצית השנייה של אוגוסט 1942 שולחו כל היהודים מאוסיאקוב לוויילון, ושם עשו בהם הגרמנים סלקציה. אלו שנחשבו כשרים לעבודה גורשו לגטו לודז', וכל השאר נרצחו בחלמנו.