המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בלוז'קי כ-450 יהודים – כשליש אוכלוסייתה. מרביתם עסקו במסחר זעיר ובמלאכה. בלוז'קי פעלו תלמוד תורה ו"חדר מתוקן".
לוז'קי נכבשה בידי הצבא האדום במחצית השנייה של ספטמבר 1939. עסקים פרטיים הולאמו או נסגרו. בסוף יוני או תחילת יולי 1941 נפלה לוז'קי בידי הגרמנים. יהודי לוז'קי סבלו ממעשי התעללות, רכושם הוחרם, הוטלו עליהם עבודות כפייה ותשלומי כופר, והם חויבו לשאת טלאי צהוב.
בסתיו 1941 נצטוו יהודי לוז'קי להקים יודנרט, ובראשו הועמד אבא קזלינר (Kazliner). עם יהודים נוספים מהסביבה רוכזו יהודי לוז'קי בגטו בבתים קטנים ודלים בקצה העיירה. תושבי גטו לוז'קי יצאו לעבודות כפייה.
הגטו חוסל ב-1 ביוני 1942 (על-פי גרסה אחרת ב-7 ביולי 1942). תושביו רוכזו בחצר בית המדרש והובלו אל מחוץ לעיירה, ושם ירו בהם שוטרים בלרוסים; על הרצח פיקחה יחידת ס"ד בפיקודו של היינץ טנגרמן (Heinz Tangermann). על-פי מקור גרמני נרצחו באקציה זו 528 בני אדם; על-פי מקור אחר נרצחו בה 916 בני אדם. יהודים שהתגלו אחר כך במקומות מחבוא הוצאו אף הם להורג בידי הגרמנים.