המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה ישבו בלונצקו כ-200 יהודים שהיו כעשירית מתושביו. ככל הידוע התפרנסו קצתם מחקלאות, ורובם ממסחר בתוצרת חקלאית. הג'וינט תמך בחברות "ביקור חולים" ו"לינת צדק" שפעלו בכפר, ויהודי הכפר נעזרו גם בקופת גמ"ח. עם פרוץ המלחמה ברחו כמה צעירים יהודים מזרחה.
הגרמנים כבשו את לונצקו בתחילת ספטמבר 1939. יהודי הכפר גויסו לעבודות כפייה, תנועתם הוגבלה, ואנשיה של תחנת ז'נדרמריה גרמנית שקמה במקום שדדו את רכושם. במאי 1941 גורשו ללונצקו כמה משפחות יהודיות מיישובים בסביבה.
ב-1941 הוקם בלונצקו גטו. נאסר על פולנים למכור מזון ליהודים. גברים יהודים שולחו למחנות עבודה בסביבה.
בתחילת 1942 גורשו יהודי לונצקו לגטו נובי סונץ' (Nowy Sącz) שרוכזו בו יהודים מכל האזור לקראת גירושם למחנה ההשמדה בלז'ץ.